משכירי דירות? המנהל מזהיר: אתם חשופים לחקירה פלילית

שי אהרונוביץ’, מנהל רשות המיסים, התארח ב'אולפן כלכלה', ושם דיבר על נושאים מרכזיים שנמצאים בלב סדר היום הכלכלי בישראל. כבר בפתח הראיון שיגר מסר חד למשכירי דירות שלא מקפידים על דיווח הכנסותיהם כחוק. "אנחנו אוספים נתונים מכל מיני מקורות," אמר, "וברגע שמתגלה שכירות בסכום של 7,000 שקל – ברור שנפנה לבעל הנכס ונדרוש תשובות." לדבריו, העלמת מס מהשכרה נתפסת כהון שחור מתחום "הצווארון הלבן" – תופעה של אזרחים נורמטיביים שבוחרים במודע לא לשלם את חובם לרשויות.

אהרונוביץ’ הסביר כי מערכות טכנולוגיות חדשות מאפשרות כיום לרשות לסנכרן ולהצליב נתונים רבים, וכך לעלות בקלות על בעלי דירות שלא מצהירים כחוק. "בעל שלוש דירות שלא דיווח – אנחנו נגיע אליו," ציין, והוסיף כי גם נתונים על דירות שהושכרו למפונים עקב המלחמה נמצאים במאגרי הרשות. הוא קרא למשכירים לגשת ביוזמתם ולדווח, תוך ניצול המסלול של גילוי מרצון, מה שיכול לחסוך הסתבכות בהליכים פליליים. "מי שמשכיר מעל לתקרת הפטור של 5,700 שקל – עדיף שיבוא עכשיו לדווח ולסגור עניינים," אמר.

בהמשך הראיון נגע אהרונוביץ’ בהכנסות המדינה לשנת 2025. לדבריו, "גביית המסים מתחילת השנה נראית חיובית. אם נעמוד ב־496 מיליארד שקל בסוף השנה – זה יהיה הישג מספק." יעד הגבייה עודכן כבר פעמיים השנה, בין היתר בעקבות חקיקת "חוק הרווחים הכלואים" בסוף 2024 שחייב חברות להפיץ דיבידנדים, העלאת המע"מ שהובילה לגל ייבוא, תשלומי פיצויים גדולים שהוזרמו למשק, וגם תשלומי מילואים שהומרו לצריכה פרטית. לטענתו, גם פתרונות טכנולוגיים כמו פרויקט "חשבונית ישראל" והמעבר לחשבוניות אפקטיביות תרמו רבות להגדלת ההכנסות.

עוד באתר:

צפו בשיעור

רשע נהפך לצדיק כי הגן על ילדה ואנחנו עדיין שותקים?

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

נסגר המעגל

אחרי 11 שנים: נתניהו הסיר את תמונתו של הדר גולדין. צפו

אלי יעקובוביץ

הגיע בזמן

בדרך לחופה: רולי דיקמן זינק מהרכב אל הפצועים

מנחם טוקר

צוותים רבים הוזנקו

צימר עלה בלהבות: שריפה מתפשטת בצפון הארץ

אבי יעקב

כאשר נשאל על האפשרות להפחתת מיסים בשנת 2026, אהרונוביץ’ השיב כי בשלב זה התרחיש אינו סביר: "זה לא הכיוון כרגע. אם כן יוחלט – עדיף יהיה לבטל את הקפאת מדרגות המס." הוא הדגיש כי כל החלטה כזו חייבת להתבסס קודם על בחינת רמת ההוצאות הצפויה של הממשלה, במיוחד על רקע הגידול החד בתקציב הביטחון.

נושא נוסף שהעלה היה מיסוי קרקעות ריקות. "אני סבור שיש הצדקה להחזיר את מס הרכוש," אמר. "קרקע פרטית שאינה חקלאית ושלא נבנית עליה – חייבת להיות מחויבת במס. במדינות רבות בעולם זה נהוג, ויכול לספק מקור הכנסה משמעותי למדינה." לדבריו, ההכרעה בידי שר האוצר, אך לשיטתו מדובר במהלך נכון שמרחיב את נטל המס.

במהלך השיחה התייחס גם לסוגיית הרחבת הפטור על קניות מחו"ל, כך שיעלה מ־75 דולר כיום ל־150 דולר או אף יותר. אהרונוביץ’ לא שלל את הצעד, אך הבהיר כי יש בו מורכבות: "ככל שהפטור גדל, יש הקלה ביוקר המחיה, אך במקביל נפגעת גביית המסים המקומית." הוא נשאל גם על נוהל הגילוי מרצון החדש, שאינו מתבצע בעילום שם, והרגיע את הציבור: "99% מהפניות בעבר אושרו. החשש שאדם ייחשף ואז יסורב כמעט ואינו קיים – אלא אם מדובר בכספים שמקורם בפעילות עבריינית."

בהמשך שוחח על קרן הפיצויים של מס רכוש וציין כי כיום יש בה כ־18 מיליארד שקל. "יש מספיק משאבים כדי להבטיח את השיקום," אמר. "חלק מהבניינים כבר שוקמו, ומבנים שנפגעו באופן חמור יקבלו פתרונות שכירות זמניים עד להריסה או התחדשות עירונית. עד סוף הרבעון הראשון של 2026 ייקבע לכל מבנה אם יעבור שיקום מלא או ייכנס למסלול של התחדשות."