מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה-2024 של חבר הכנסת מישל בוסקילה. 61 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 46 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה תידון ההצעה.
מוצע לקדם הפרדה בין "כובעיו" השונים של היועץ המשפטי לממשלה, והעברת הסמכות לקבלת החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה או החלטה בדבר העמדה לדין של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מהיועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה בכפוף לאישור ועדה בת שלושה חברים. הוועדה תהיה מורכבת משופט בית משפט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה על ידי שר המשפטים וסנגור פרטי שימונה על ידי הסניגור הציבורי הארצי.
ח"כ מישל בוסקילה מ'הימין הממלכתי' של גדעון סער שהעלה את אחת ההצעות אמר: "המצב הקיים שבו אדם אחד משמש גם כיועץ משפטי לממשלה וגם כתובע הכללי – יוצר ניגוד עניינים מובנה וגורם נזק ארוך טווח לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. מדובר בשני תפקידים שונים במהותם, עם מטרות שונות וגישות שונות. היועץ המשפטי אמור לייעץ לממשלה וללוות אותה. התובע הכללי אמור להפעיל שיקוד דעת עצמאי ולהחליט אם להעמיד לדין. ההצעה לא רק ראויה אלא הכרחית. היא לא פוגעת באיזון הדמוקרטי – אלא מחזקת אותו".
עוד באתר:
שר המשפטים, ח"כ יריב לוין עלה לנאום בדיון ואמר כי "מוסד היועץ המשפטי לממשלה כפי שקיים בישראל אינו קיים באף מקום בעולם. אצלנו יש שיטה מעוותת ובה כופים על ממשלה יועץ משפטי שמונה על ידי ממשלה קודמת שעמדותיה הפוכות לחלוטין, וזאת תוך כדי מצב שבו מרכזים בידי אותו יועץ סמכויות דרקוניות וחסרות תקדים שכוללות גם את הסמכות לייעץ, גם הטלת וטו על קידום חקיקה ממשלתית, ייצוג או ייצוג נגד הממשלה בבית המשפט וגם את סמכויות האכיפה הפלילית".
לדבריו, "כשנותנים את כל הכוח לגורם אחד באופן בלתי מבוקר – הכוח משחית. מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הושחת עד היסוד בתקופת כהונתה של היועצת המודחת, ובכל התחומים. הייעוץ המשפטי פועל באופן שיטתי על מנת לסכל את מדיניות הממשלה. מוסד הייעוץ המשפטי פשט את הרגל לחלוטין".
יו"ר 'כחול לבן' ח"כ בני גנץ התנגד להצעת החוק: "אני חושב שפיצול התפקיד הוא טעות כי יש משמעות לכך שהייעוץ המשפטי והתביעה יהיו חלק מעבודת הממשלה במובן של האיזונים הנדרשים בקבלת ההחלטות של התביעה, במיוחד בנושאים של נושאי משרה בכירים. לא ממנים תובע, שיכול להיות משפטן טוב, אבל מנותק מהפרקטיקה של היום-יום".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "היועץ המשפטי לממשלה מכהן כעורך דינה של הממשלה, ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מחייב שיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, להם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות.
במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה נדרש לקבל החלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, עימם יש לו היכרות קרובה וקשרי עבודה. זאת, על אף שבכובעו של היועץ המשפטי לממשלה כתובע כללי מוטב שתהא מידה מרבית של אובייקטיביות וריחוק מהאנשים שגורלם נקבע בהחלטותיו".
שר החוץ גדעון סער שמינה את היועמ"שית בזמן כהונת הממשלה הקודמ, בירך על העברת החוק ואמר: "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא רפורמה חיונית ונדרשת במערכת המשפט. הגיע העת לשים קץ לניגוד העניינים המובנה ולריכוז הכוח המופרז המגולמים בתפקיד זה. פיצול תפקיד היועמ״ש נכלל בהסכם הקואליציוני של ״תקווה חדשה״ בממשלה הקודמת (2021). המהלך לא בוצע אז רק בשל אובדן הרוב של הממשלה הקודמת בכנסת עוד בטרם מלאה שנה לכהונתה".
"אוסיף עוד", אמר סער, "כי גם היועצת המשפטית לממשלה וגם פרקליט המדינה המכהנים ידעו היטב לפני בחירתם לתפקידיהם – על תוכניתי לבצע מהלך חיוני זה. ההתנגדות האופוזיציונית להצעת החוק של ח״כ מישל בוסקילה המבוססת על תוכניתי – כולל מצד מי שחתם על ההסכם אז – אינה עניינית. טוב שרוב מוחלט מקרב חברי הכנסת הצביע בעד המהלך ויש להתמיד בו עד להשלמתו".
