מי אני באמת
מבחינת המחשבה – המחשבות הן כמו עננים החולפים ברוח. הן משקפות את מה שעובר עלינו, את ההרגלים ואת ההשפעות הסביבתיות, אך אינן בהכרח מבטאות את ה"אני" הפנימי. המחשבה היא ביטוי רגעי של תודעה, לא זהות.
מבחינת המעשים – המעשים הם הגילוי המעשי של האישיות. הם בונים את האדם בפועל, אך הם לא כל מהותו. גם אדם שנכשל במעשיו, עדיין טמון בו "אני" עמוק יותר שלא מומש. לכן חז"ל אמרו "אף על פי שחטא – ישראל הוא" – הזהות הפנימית איננה נמדדת רק על פי המעשה.
עוד באתר:
הכח הבוחר והרוצה הוא השורש של האישיות. הוא החלק האלוקי שבאדם, המקום שבו הנפש שואפת למשהו גבוה יותר, גם אם עוד לא הצליחה לבטא זאת. הרצונות הפנימיים, במיוחד אלו הטובים והטהורים, הם "אני" העמוק ביותר – הם מלמדים מה האדם באמת רוצה להיות, גם אם עדיין לא הצליח.
הרמח"ל כותב ב"דרך ה'" שהרצון הוא נקודת הבחירה של האדם – שם הוא "חי". המחשבה והמעשה הם לבושים, הרצון הוא הנשמה.
אפשר לומר כך:
המחשבות מראות מה עובר עליי.
המעשים מראים מה הצלחתי לממש.
הבחירות והרצונות מראים מי אני באמת.
























