"המתיקות שלו – זה מה שהגדיר את גדולתו"

בפתיחת תוכנית הבוקר 'התעוררות' ציין ידידיה מאיר כי היום, ט"ו בחשוון, מצוין יום פטירתו של מרן החזון איש זצ"ל, והקדיש את שידורו לדמותו ולעבודת הקודש שהנחיל לדורות. "החזון איש כתב קונטרס קטן – 'אמונה וביטחון' – שנכתב כמעט כמו שיר. הוא קשה להבנה, אבל מלא פיוט, רגש ועדינות. בשנה האחרונה יצאה מהדורה חדשה ומאירת עיניים בעריכת הרב עובדיה קוסובר, ואני ממש ממליץ עליה – לא רק כי היא מחזקת את האמונה, אלא גם כי יש לה סגולות לרפואה".

מאיר הקריא מתוך תחילת הספר: "מידת אמונה היא נטייה דקה מעדינות הנפש… העולם נדמה לפניו כחידה סתומה…" והסביר כי דווקא בשנים האחרונות, ובפרט עם חזרת החטופים, דברי החזון איש מקבלים משמעות מחודשת: "כל אחד מהם היה במנהרה נפרדת, וכל אחד הגיע לאותה מסקנה – אמונה. זה מדהים: בלי טלפונים, בלי תקשורת, בלי כל הרעש החיצוני – הם הגיעו לחיבור עמוק לנשמה. בדיוק כמו שהחזון איש כתב – כשיש 'שעת השקט', כשאדם מתנתק מהעולם, הוא מתחבר לאמונה."

מאיר הוסיף כי השבת היא הזדמנות קבועה לחוות את אותה התחברות: "השבת היא מעין יום כיפור קטן, אבל בטוב. עם אוכל. עונג שבת. התנתקות מהעולם החיצוני, מהחדשות, מההפרעות, ולהיות בשעת השקט של הנפש. זה מה שמחבר אותנו לאמונה ולאלוקים."

עוד באתר:

"הרים את הכלא"

מהכלא למעון ראש הישיבה: תיעוד ראשון מהאסיר ששוחרר

נתי קאליש

השלל הוחרם

סכנה לציבור: נתפסו בשר, ביצים וירקות ללא פיקוח

אבי יעקב

קטטה עם מלצרים

בני ברק: עימות חריג בחתונה הוביל לפצועים

אבי יעקב

תיעודים נדירים

חגיגות השחרור: ראה"י בירכו 'שהחיינו' ו'מתיר אסורים'

אלי יעקובוביץ

בהמשך שידר מאיר שיר המבוסס על *מכתב נדיר של החזון איש* לבחור צעיר שרצה לעזוב את הישיבה. במכתב כותב החזון איש: "חזור בך, בן אדם, חזור בך, כי מחר תתחרט מאשר היום תשחק… וימי הנעורים חיש יעבורו, והעולם כי ים זועף… וזה כל פרי החיים – להתענג על עמל התורה."

מאיר סיפר כי איש החינוך הרב נח פאלי הלחין את המכתב, והפך את דברי התוכחה למסר מלא רוך וגעגוע: "לפני ששמעתי את השיר, קראתי את המכתב הזה כמפחיד ונוקב. אבל כשהוא מושר – אתה פתאום מבין את אהבתו של החזון איש לתלמידים שלו. זה מכתב שמזמין, לא מרחיק".

בסיום דבריו הביא מאיר את דבריו של הרב כהנמן, ראש ישיבת פוניבז': "הרב כהנמן אמר שבהיותו תלמיד החפץ חיים – הבין מה זה 'משמח את הבריות'. ואחריו, לא ראה בכל העולם איש כזה – חוץ מהחזון איש."

מאיר הוסיף: "אנחנו רגילים לחשוב על החזון איש כאיש הלכה תקיף, אבל העדות הזו מלמדת שהיה בו אור, חיוך, מתיקות. גם הרב וולבה, במאמר ההספד שלו, השתמש במילה לא שגרתית עבורו – מתיקות. הוא כתב על 'המתיקות של החזון איש'. החזון איש לימד אותנו לא רק ללמוד תורה, אלא להאיר פנים, לשמח את הזולת, ולחיות את האמונה בשעת השקט – גם כשהעולם רועש. זו מתיקות שנשארה לדורות."