הוועדה בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן ערכה היום דיון בנושא: "יחסי אנוש ומענה נפשי בעידן הבינה המלאכותית – הזדמנויות וסכנות". במוקד הדיון דנו ביעילות כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם הטיפול הנפשי, וכן השפעות הבינה המלאכותית על ילדים.
יו"ר הועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן: "מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת 'רעידת אדמה' בעולמות הנפש האנושית ומערכות יחסים בין בני אדם לבינה המלאכותית. הנתונים שהוצגו לוועדה הם רק ההתחלה. זה לא נושא שנוגע לתעשיית ההיי-טק או פוגע בו, להיפך, יש לייצר כללים שיחולו על האינטראקציה מול כלי הבינה המלאכותית לשמירה על בריאות הנפש של ילדינו, של אוכלוסיות אחרות בסיכון ואי אפשר להתעלם מכך".
ליאור עציוני, מנהל מגזר הבריאות והממשלה מטעם מיקרוסופט ישראל הציג במהלך הדיון את פרויקט "LIV" הנועד לתת מענה באמצעות בינה מלאכותית בתחום בריאות הנפש כשמטרתו היא לצמצם את זמני ההמתנה הארוכים לאבחנה בפוסט טראומה: "מיד לאחר השבעה באוקטובר פעלנו בבית החולים שיבא מתוך הבנה שעולם בריאות הנפש הולך לקבל אתגר מאוד גדול, שרק התעצם מאז. זמן ההמתנה לאבחון פוסט טראומה לוקח כ-9 חודשים בגלל מחסור בכוח אדם, מה שמביא לטיפול מאוחר. טיפול בפוסט טראומה צריך להתבצע קרוב לטראומה על מנת לאפשר טיפול יעיל, גם במיצוי הזכויות. הפתרון שמצאנו באמצעות הבינה המלאכותית כולל שיחה טבעית ללא המתנה, אבחנה כוללת ומבדלת, והמלצות להמשך. בסיום התהליך, רופא עובר על האבחנה ומאשר אותה".
עוד באתר:
פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי התייחס למורכבות שבאחריות החברתית והרגולטורית סביב השפעת הבינה המלאכותית והטכנולוגיה: "ההתלבטויות החברתיות והרגולטוריות מונחות כעת לפתחנו. לצד התועלת הרבה, גם בכל הנוגע למודלי שפה בתחום בריאות הנפש, קיימות גם סכנות ממשיות. כיום ישנם סוכני בינה מלאכותית הפועלים בתוך הרשתות החברתיות. לא מדובר ב'פייק', אלא במכונות רעל, גם ממקורות כמו איראן ורוסיה. המפתח הוא רגולציה המאפשרת תביעות משפטיות, מאחר ואלו טוענות שהן בסך הכל 'צינור המספק שירות'. אני חושב שיש בכך בעייתיות, ולחברות עצמן צריכה להיות אחריות על הטכנולוגיה שהן מפתחות".
איריס פלורנטין, נציגת משרד הרווחה: "כרגע אנו לא מתכננים לעבוד עם AI בתהליך הטיפולי, אלא בעולם המנהלי. יש לנו מערכות של פיקוח ובקרה ומכניסים אותם כדי לנהל את עולם הרכש."
יואל בן אור, מנהל תחום הטכנולוגיות במשרד הבריאות: "אחת ההזדמנויות להתמודד עם מערכות אלו היא להכניס אותן כמה שיותר מהר למערכת הבריאות. כמו שאנחנו מקבלים מרשם לתרופה באפליקציה, נכניס זאת לתוך המיינסטרים הרפואי. זה לא סותר את הצורך ברגולציה, אך משרד הבריאות רואה את הצורך להכניס את הטכנולוגיה כמה שיותר מהר."
פרופ' אליקים כסלו, חוקר סוציולוגיה וטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומחבר הספר "יחסים 5.0", התייחס להיבט החברתי והשפעותיה של הבינה המלאכותית: "מדובר בשינוי מהותי בתפיסה של ילדים, שכיום מי שמנחם אותם זה המחשב. רק השנה חלה התקדמות רגולטורית בתחום AI בארצות הברית. לעומת זאת, בישראל אין סקר ממלכתי על שימוש נפשי בבוטים. יש מחקרים, הצעות ושיח, אך אנו מאוד רחוקים מזה.
ד"ר אלונה ברנע, רח"ט נוירוטכנולוגיה ביחידה למדע וטכנולוגיה, מפא"ת, אמרה בדיון כי טיפול בנפגע נפש עולה למדינה בממוצע 2 מיליון ש"ח למטופל. השקעה בטכנולוגיה צפויה לחסוך 62% מהעלויות ולהניב תשואה של 1:12.7 .לדבריה, פותחו 117 טכנולוגיות ישראליות חדשות בתחום בריאות הנפש שהראו 94% התאמה בין האבחנה הדיגיטלית לאבחנה פסיכיאטרית, ומשמשות כתמך לאבחון פוסט-טראומה. יש שימוש בכלי אבחון המבוססים על דאטה גדול ובינה מלאכותית, הכוללים סמנים פיזיולוגיים וביולוגיים כמו תנועות עיניים, פעילות מוחית, ניתוח קול, דופק, והתבססות על גנטיקה.
