בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירות הקשורות לסמכות החקירה בפרשת הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי. השופטת יעל וילנר קראה לנציגי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ולשר המשפטים יריב לוין להגיע להסכמות בנושא מינוי המפקח על החקירה, וציינה: "זה הכרחי שזה לא יבוא בפסק דין, העם רוצה הבנות. אם עד יום חמישי אין פשרה נוציא פסק דין".
נציגו של שר המשפטים, עו"ד ציון אמיר, ביקש זמן נוסף כדי "לנסות ללבן את הדברים", בעוד נציגת היועמ"שית, עו"ד רן רוזנברג, הבהירה כי "בפרק הזמן הקצר הזה לא יהיה אפשרי להחליט".
השופטות וילנר וכנפי-שטייניץ הביעו ספק לגבי כך שהיועצת המשפטית לממשלה לא תנהל את החקירה, והעלו את השאלה מי אמור למנות את המחליף במקרה של ניגוד עניינים. השופט אלכס שטיין הדגיש כי "בהפעלת הסמכות באירוע כזה, בו היועצת עצמה אמרה שיש לה מניעה להתערב, טבעי שהשר יריב לוין ילך לסעיף הרלוונטי". מצד היועמ"שית הוצע כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה יספק סקירה על מצב החקירה, אך השופטים סירבו לכך.
עוד באתר:
בתום דיון ממושך הציע עו"ד ציון אמיר פשרה: הנציב אשר קולה יצא לחופשה זמנית או ימונה גורם מלווה לצד עבודתו. השופטת וילנר דרשה שהפשרה תושג עד יום חמישי בשעה 12 בצהריים, אחרת פסק הדין יינתן עד ראשון. השופט בדימוס קולה, שמונה על ידי השר לוין לחקור את הפרשה, יזם שיחות עם בכירים בייעוץ המשפטי ובמשטרה כדי להרגיע את הרוחות, לאחר שהתקבלה ביקורת על בקשתו לקבל את חומרי החקירה טרם הכרעת בג"ץ.
המפכ"ל דני לוי זכה לגיבוי בסביבתו בעקבות סירובו להעביר חומרים לשופט בדימוס קולה, מהלך שתואר כ"נהג בממלכתיות". לעומת זאת, היועצת המשפטית לממשלה הזהירה כי מינוי חוקר מטעם הממשלה מהווה "תקדים מסוכן והרסני לשלטון החוק", בעוד שר המשפטים לוין טען כי מדובר ב"קרש הצלה לחשיפת האמת והשבת אמון הציבור". המצב יוביל להכרעה בג"ץ בהקדם בשל ההשלכות המיידיות על החקירה.
השופט בדימוס אשר קולה, שנבחר על ידי שר המשפטים לוין כגורם חיצוני לחקירה, כיהן בעבר כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת והוביל את ההרכב ששיחרר את רומן זדורוב במשפטו החוזר.
לוין כתב במכתב מינויו: "לאחר ששקלתי את הנושא בכובד ראש, ולאחר שקיבלתי את הסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד כאמור, בכוונתי להטיל את התפקיד על נציב תלונות הציבור על שופטים, כב' השופט בדימוס אשר קולה, באופן שהנציבות תיתן לו את כל השירותים הנדרשים לשם ביצוע התפקיד". מינויו מהווה מהלך תקדימי, ומעלה שאלות משפטיות וחוקתיות מרכזיות לגבי סמכות חקירת מקרים רגישים שבהם נדרש מפקח חיצוני.
