גפני: "מתעוררות אצלי מחשבות האם החוק נכון"

ועדת החוקה פתחה היום (שלישי) בדיון סוער בצו חדש להסדרת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מוסדות גמילות חסדים (גמ"חים), במטרה למנוע הלבנת הון ומימון טרור.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הבהיר כי אינו מקבל את הדרישה לראות בתורמים "מקבלי שירות" ולחייבם בהליך "הכר את הלקוח". לדבריו: "אני לא רואה את הסמכות לדרוש דרישות רגולטוריות שכאלה, ולא את הסיטואציה שמושיבים אדם שבא לתרום למלא טפסים. זו פרצה שקוראת להפוך אדם תם וישר לעבריין. אין מקום לזה בחוק."

רוטמן וח"כ משה גפני דרשו מרשות שוק ההון לאפשר מתן רישיונות לגמ"חים פיננסיים גם בשנתיים הקרובות, עד כניסת הצו לתוקף. רוטמן הוסיף: "לא ננהל את הדיון עם אקדח לרקה, בשל מניעת פעולות בגמ"חים עד שנחוקק ועד שהצו ייכנס לתוקף. אני לא מבין מה הסמכות החוקית להימנע מהענקת רישיון לגוף בגלל שהצו לא קיים. אנחנו מדינת חוק וכולם צריכים לפעול לפי חוק. לא אקבע דיון חדש אם לא יינתן לכך פתרון. הבנקים חיו עם מדיניות ניהול הסיכונים של גמ"חים בצורה די סבירה עד חקיקת החוק."

עוד באתר:

תיעוד מעזה

צה"ל חשף משגר בעל 8 קנים עם ארבע רקטות בקו הצהוב

קובי פינקלר

לכודים למוות

אין לאן לברוח: מחבלים יצאו מהמנהרה וחוסלו

קובי פינקלר

צפו

שעות הבוקר של הביוקר: מי נכנס אחרי ירון בר

קול חי מיוזיק

לא מתחייבים מראש

צופה למרחקים: חוכמת הגר"ד לנדו נגד התרגיל של נתניהו

שלום שטיין

בדיון הוצגה הצעת צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ה-2025. הצו נועד להסדיר את פעילות הגמ"חים הפיננסיים, הפועלים שנים רבות במגזר החרדי כיחידים או כעמותות.

אלי טובול, סגן בכיר לממונה ברשות שוק ההון, אמר: "קיבלנו על עצמנו את המשימה לקחת חלק במצווה שנמשכת שנים רבות. מדובר בפעילות פיננסית משמעותית ולכן חלים עליה הכללים. הטלת חובות זיהוי, ניטור ותיעוד על הגמ"חים הכרחית כדי שהמוסדות ימשיכו להיות חלק מהמערכת האקו-פיננסית בישראל. חשיבות נוספת היא שמירה על הציבור – כדי למנוע הכנסת כספים לא כשרים למערכת, ושמירה על הגמ"ח מפני פעילות כזו. הצו מבטא איזון נכון בין שמירה על ערכי הגמ"ח לבין הגנה על הציבור."

יפית יונסוף, מנהלת מחלקת גמ"חים במשרד האוצר, הסבירה: "התחלנו לפקח על הנושא עם כניסת החוק לתוקף. מוסדות הגמ"חים מתווכים בין מפקידים ללווים עם שכר מצווה, כך שזו פעילות עם בסיס בנקאי. הם מתבססים על ערבים, סביב קהילה או ישיבה, עם מבנה תאגידי רזה ומבוסס מתנדבים. מדובר במלכ"ר, אך הצד השני פיננסי לכל דבר – חשוף לסיכוני הלבנת הון. היום יש שני מודלים עיקריים: פיקדון ללא ריבית, ותרומה מזכה – שבה החוסך מפקיד סכום חודשי ומקבל זכאות להלוואה. מודל הגמ"חים ייחודי לישראל."

ח"כ משה גפני, מיוזמי החוק, הביע ביקורת חריפה: "החוק התקבל ב-2019 והייתי מיוזמיו. חשבתי שהגמ"חים צריכים להיות מוגדרים בחוק, אבל לא חלמתי לרגע שאחרי כל כך הרבה שנים שהחוק קיים, אף גמ"ח לא יקבל רישיון. מתעוררות אצלי מחשבות האם החוק שחוקקנו נכון, אחרי 17 ישיבות חקיקה. לא אמרתם זאת בדיונים. היינו עוצרים את החקיקה."

עו"ד יובל שלהבת, היועץ המשפטי של איגוד מנהלי הגמ"חים, הוסיף: "לטיוטה הזו קדמו דיונים רבים כדי למצוא איזון בין מניעת ניצול לרעה לבין הרצון שלא להרוג את הפעילות. מדובר על גמ"חים מעל מיליון ₪, אך הם עדיין לא גדולים ואין להם יכולות להקים מערכת מורכבת. לגבי תרומות – החוק הכניס מושג חדש של תרומה מזכה, שיש בצידה ציפייה לקבל חלק מהסכום חזרה או התחייבות להעמדת הלוואה. תרומות טהורות שאין בצדן ציפיות אלו צריכות להיות מוחרגות מהצו."

בסיום הדיון חזר רוטמן על עמדתו: "אני לא רואה תורם כמקבל שירות, לא רואה את הסמכות לדרוש חובות זיהוי, ולא את הסיטואציה שמושיבים אדם שבא לתרום למלא טפסים. זו פרצה שקוראת להפוך אדם תם וישר לעבריין. אין מקום לזה בחוק."