בני זוג מאזור חריש, בני למעלה מ-60, תובעים את ביתם בחזרה או פיצוי של 4 מיליון שקל, לאחר שהדירה בה התגוררו נגזלה מהם במסגרת מה שמכונה "תרגיל עוקץ משכנתאות".
לדברי עו"ד ירון בר אל, המייצג את בני הזוג, בשנים האחרונות פשט בישראל תרגיל העוקץ, הפועל על בסיס העברת בעלות פיקטיבית של דירת מגורים לנוכלים, בעיקר מצד אנשים במצוקה כלכלית.
"במרבית המקרים הנוכל מציג עצמו כמספק 'פתרון מימון' או הלוואה זמנית, תוך הבטחה שהנכס ישמש כבטוחה בלבד ושיוחזר לבעלי הדירה במהרה", מסביר עו"ד בר אל. "בפועל, הנוכל מחתים את הקורבנות על הסכם מכר לכל דבר, מוסיף הלוואות לנכס, ואז מעביר את הבעלות על הדירה לטובתו."
עוד באתר:
ההלוואה שהפכה לאסון
על פי התביעה, בני הזוג פנו לחברה לייעוץ משכנתאות על מנת למחזר את המשכנתא שלהם, בהיקף של כ-400 אלף שקל, וביקשו הלוואה נוספת של 370 אלף שקל. יועץ המשכנתאות הציג קרוב משפחתו, ג', שמולו עליהם לחתום על "הסכם מכר פיקטיבי", תוך הבטחה שהדירה תחזור לבעלותם לאחר החזר ההלוואה.
"בפועל, הם חתמו על הסכם מכר של דירתם, מבלי להבין שמכירתם היא ממשית, וג' שימש למעשה כ'קוף' של היועץ – שהמשיך למשוך בחוטים ולנהל את ההונאה", מציין עו"ד בר אל.
ההלוואה לבנק והכיסוי הכספי
בהמשך, ג' קיבל הלוואה בסך כמיליון שקלים מהבנק, כשזכויותיו בדירה משמשות כבטוחה. הבנק אף הוסיף הערת אזהרה על הנכס. ג' כיסה את חוב המשכנתא של בני הזוג, אך דרש מהם החזר חודשי גבוה מהחזר הבנק בפועל.
במשך כ-7 שנים שילמו בני הזוג כ-6,000 שקל בחודש, מתוך אמונה שיום אחד יוכלו להחזיר את החוב ולהשיב לעצמם את הדירה, בה התגוררו כל הזמן.
צו פינוי וחשיפת ההונאה
ב־2023, כשנכשלו בתשלום החודשי, הגישו הנתבעים לבית המשפט בחדרה בקשה לצו פינוי נגד הבעל. הצו ניתן במעמד צד אחד, וללא ידיעת האישה, שהייתה רשאית להישאר בדירה. כתוצאה מכך, נאלצו בני הזוג להתפנות ולהתגורר בדירת מרתף בחריש.
"לצערי, צו הפינוי הופנה אל הבעל בלבד, אך עורך הדין שייצג אותו לא עדכן את האישה. היא פינתה את הדירה מיוזמתה – ללא שום הכרח", מציין עו"ד בר אל.
הסכם פיקטיבי והפרות נוספות
לדברי עו"ד בר אל, מסמכים רבים שהוגשו לבית המשפט, כולל שטרות מכר והסכמי משכנתא, נחתמו כביכול בשם בני הזוג מבלי שהכירו את עורך הדין שהכין אותם או אף נפגשו עמו. בנוסף, שכר הדירה הקבוע לאורך השנים מעורר חשד כבד – כ-6,000 שקל לחודש, בעוד בשוק המקומי ב-2015 דירה דומה הייתה מושכרת בכ-3,000 שקל בלבד.
"כל המאפיינים הללו מעידים שמדובר בהסכם הלוואה לכל דבר ועניין, ולא בהסכם שכירות דירה," מסכם עו"ד בר אל.
נתבעים נוספים
בתביעה אינם רק יועץ המשכנתאות וקרוב משפחתו ג', אלא גם עורך הדין מהצפון, שהכין את הסכם המכר, והבנק, שנציגיו, לפי הנטען, התרשלו בבדיקת מצבה של הדירה. כמו כן נתבעים שלושה אזרחים נוספים, אחד מהם עורך דין, שמופיעים בהערת אזהרה על הדירה.
ביקורת והמשך ההליכים
עו"ד בר אל מבקש מבית המשפט להסיר את כל השעבודים והעיקולים מהדירה, להחזירה לבעלותם של בני הזוג ולהצהיר כי הסכם המכר פיקטיבי ולא מחייב. כמו כן מבוקש ביטול המשכנתא שהוטלה על הנכס.
הפרשה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בחיפה, שבו יוחלט האם מדובר בתרגיל עוקץ לגניבת דירה או בעסקת מכר והסכם שכירות לגיטימיים.
לדברי עו"ד בר אל, מתנהלות גם שתי תביעות נוספות, בנסיבות דומות, נגד יועץ המשכנתאות וחברת המשכנתאות שהוא מנהל.
