אחרי שהוצאתי בשבוע שעבר את האימייל עם כרטיס הלוטו של מליארד דולר והבטחתי לחלק אותו בין כל מי שיגיב לאמייל, קיבלתי כאלף תגובות, מתוכם המון מצטרפים חדשים שקוראים את הגליון דרך האתרים השונים שמעלים אותו. כמות התגובות, בפרט אלו שהוסיפו כמה מילים טובות וברכות, נותן לי כח ואנרגיה להמשיך.
כל אחד זקוק למילה טובה, לפני כשבועיים חיתן הרבי מבויאן שליט"א ויהודי מסורתי אחד שכנראה עובד במקום כאיש תחזוקה או אבטחה, עבר ליד הרבי והתבונן בשטריימל של הרבי שיש לו את הסממן הרוז'יני של הכיפה הבולטת, האיש נתן לרבי 'מזל טוב' ואמר לו 'הכתר שלך מאוד מאוד יפה ומפואר', אמר לו הרבי: תודה רבה, אתה היחיד מכל המשתתפים כאן שאמרת לי את זה, זה מאוד מחמיא וכל אחד זקוק למחמאה והערכה, גם אני, תודה, אני מעריך את זה.
יתכן שהרבי בטוב ליבו ומידותיו הנאצלות אמר זאת כדי לגרום שמחה וסיפוק לאותו יהודי, אבל 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' ואכן, כל אחד צריך את זה.
עוד באתר:
החברותא שלי הרב ירמיה הכהן פריעד הי"ו סיפר לי שכאשר חמיו הגיע לנחם את רבו, הרבי הקדוש מטאהש זצוק"ל שהתאבל על בנו, שנפטר באופן פתאומי, אמר לו החסיד: רבי, אני מתאר לעצמי שזה מאוד קשה לרבי, ואני מברך את הרבי שה' יתן לכם כח לשאת את הצער ואת השבר. אמר לו הרבי: ר' גרשון, החייתני, כל היום עוברים כאן אנשים ומנחמים, אתה הראשון שנותן לי תחושה של השתתפות בצער והרגשה, שמכאובי האישי הוא גם מכאוב, גם רבי זקוק למילה טובה.
תגובה אחת של קורא, הזכיר לי סיפור חמוד ששמעתי משכבר הימים, על יהודי אירופאי בגיל הזהב, איש יודע ספר, שחיפש עבודה רגועה שאינה דורשת מאמץ פיזי, יגע ומצא עבודה בחברת אריזות ששייכת לגוי, תפקידו היה לשבת ליד מכונה אוטומטית שמכניסה את המוצר לתוך העטיפה ואוטמת אותה וזה רץ בסרט נע והוא אמור לפקח שהכל כשורה. אם הוא מבחין משהו לא תקין, או משהו משתבש, עליו ללחוץ על הכפתור, לעצור את המכונה ולטפל בזה או לקרא לאחראי שיטפל בזה.
יום אחד האיש רואה את המנהל של המפעל פוסע לעבר המכונה, מלווה במהנדס מכונות והמהנדס מתחיל למדוד ולבחון ומצביע על המכונה ובודק את קרביה ורושם לעצמו על מחברת את אבחנותיו ואומר למנהל, אבדוק את הנתונים ואשלח לך הצעת מחיר מפורטת.
לאחר שהאיש עזב, שואל העובד את המנהל: מה הסיפור פה? אשמח שתשתף אותי מה אתם מתכננים?
ענה המנהל: הגיעו כמה וכמה תלונות על אריזות שהגיעו לחנויות והן היו ריקות, כלומר, בשטף המרוץ של המסוע, קורים תקלות טכניות שגורמות פה ושם להמשיך להריץ את האריזות, למרות שהפיטער דילג על אריזה והמוצר לא הוכנס פנימה, וכך קורה שהאריזה מגיעה לחנויות כשהוא ריק ללא המוצר שהיה אמור להיות בפנים, לכן הזמנתי איש בקרה שיבדוק מה הפתרונות האפשריים למנוע תקלות כאלו.
שאל העובד: ומה הפתרון שהוא מציע?
ענה המנהל: תלוי כמה אנחנו מוכנים להשקיע, אפשר להתקין חיישן מעל המכונה עם עין אלקטרוני שעוצר את המכונה ברגע שהוא מזהה שאריזה לא מולאה, אפשר חיישן שמתקינים מתחת למסוע והוא שוקל כל אריזה שעוברת אם היא אכן שוקלת כמה שהמוצר אמור לשקול, אם הוא מרגיש חסר במשקל, הוי אומר, עברה כאן אריזה ריקה וזה יעצור את המכונה, אפשר להשקיע עוד קצת ולהתקין מלקחיים שישלפו את האריזה הריקה מתוך המסוע וכך נחסוך את התלונות.
כמה בערך זה אמור לעלות? שאל היהודי הפנסיונר בעל הניסיון?
כמה עשרות אלפי דולרים, אני מחכה להצעת המחיר המדוייקת, ענה המנהל.
הסתכל עליו היהודי במבט אדיב ושאל: מה תגיד אם אני פותר לך את הבעיה בעלות של סך הכל $10 בלבד, למרות שמעולם לא למדתי ליב"ה ולא הוצאתי דיגרי – תואר?
לא יודע, ענה הגוי. אולי אז אבין למה אומרים עליכם 'עם חכם ונבון'…
מחר בבוקר הענין מסודר. סיכם היהודי.
בדרך לעבודה הוא עבר מחנות מוצרי חשמל, קנה מאוורר עוצמתי, הגיע לעבודה והעמיד את המאוורר מיד לאחר פתח היציאה של האריזות, כאשר עברה אריזה ריקה, היא פשוט עפה החוצה מהרוח שהמאוורר פלט לעברו. זה הכל.
המנהל הגיע מופתע ושאל: איך זה עלה בדעתך? האיש ענה: יש גאון ויש חכם, המהנדס שהבאת אתמול גאון, אני חכם…
נזכרתי בסיפור הזה כאשר אחד הקוראים כתב לי: אנשים משלמים הון תועפות להוציא סקר כדי לדעת מה אנשים חושבים עליהם והאם הם משתמשים בשירותיהם ואיך לגרום להם לצרוך את המוצר ו/או להתחבר למקורות המידע שלהם, ואתה עקפת את כל זה והשקעת סך הכל 5 דולר לכרטיס לוטו וגרמת לאלפי אנשים להגיב לך באימייל ו/או לבקש להתחבר לקהל המנויים, שאפו…
כעת, בהקלידי זאת, נזכרתי בעוד סיפור של חכמה.
כאשר תכננו את המסע הראשון לחלל בשותפות בין הרוסים לאמריקאים, הכין כל אחד מהם רשימה של מה שיצטרכו לתקופת המסע, חשבו האמריקאים כי יהיה בעיה להשתמש בעט לכתיבה, כי במקום שאין את כח המשיכה והכבידה, אין מה שידחוף את הדיו כלפי מטה, לכן הם תכננו לייצר עט מיוחד עם גלולה מתכתית המונעת ע"י בטריה שלוחצת את הדיו כלפי היציאה, עלות היצור כעשרת אלפים, כאשר הציגו זאת לרוסים, הם ענו: חבל על הכסף והאנרגיה, נשתמש בעפרונות… שוב הבדל בין גאון לחכם…
ולענייננו, את הסכום הגדול גרף גוי אחד מג'ורג'יה, והפעם דוקא הייתי קצת מרוצה, כי המון קוראים לא הספיקו להגיב לפני שבת ואם הכרטיס היה זוכה, הייתי נכנס לדילמה האם זה מגיע גם למגיבים לאחר ההגרלה.
אנשים נפעמים כשהלוטו מטפס למיליארד דולר, (אלף פעמים מיליון, למי שלא מתמצא במספרים), אבל האמת היא שכל הגרלה רגילה כאן מתחילה בכחמישים מיליון דולר, שזה גם סכום לא מבוטל.
במקרה דנן זה כל כך לא מדוייק, מפני שחמישים מליון לחלק לאלפי איש, זה יוצא סה"כ כ-100 אלף דולר לכל אחד אחרי מיסים, אבל כאשר מדובר במיליארד, זה יוצא חצי מליון לכל אחד, זה כבר חתיכה הראויה להתכבד.
נמתין בסבלנות להזדמנות הבאה שקורה מדי מספר שבועות ואולי כח הרבים יזכנו לשפע גדול גם בגשמיות.
ומבט אל הגליון:
כדי לקבל את הברכות בודאי היה צריך הכנה מיוחדת של תשובה, היכן זה נרמז בפסוק 'שא נא כליך, תליך וקשתך'?
מה מרמזים לנו שמות שלושת הבארות שחפרו עבדי יצחק, ואיך זה נוגע אלינו ביחס לעסק התורה?
לעשו נאמר 'צא השדה' ליעקב 'לך נא' מה המשמעות וההבדל בין 'צא' ל'לך'?
הסבר נפלא על המילים 'גשה נא ושק"ה לי בני', 'ושקה' אותיות ש"ק ו' ה', מה הסוד העמוק שמסתתר כאן?
