מינויו של רומן גופמן, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, לתפקיד ראש המוסד הבא מעורר דיון ציבורי בשאלת התאמתו – בעיקר בשל העובדה שאינו מגיע מתוך שורות המוסד או השב״כ. אלא שלדברי עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מדובר במינוי רחוק מלהיות תקדימי.
״כמעט חמישים אחוז מראשי המוסד לאורך השנים הגיעו מהצבא ולא מתוך הארגון עצמו״, מזכיר עילם. לדבריו, מראשית שנות ה־60 – עם מאיר עמית – דרך דני יתום, צביקה זמיר ומאיר דגן, מינויים חיצוניים אינם חריגים. ״האמירות שזה מהלך חריג פשוט לא עומדות במבחן ההיסטוריה״.
עילם מדגיש כי מעבר לרקע המקצועי, ראש המוסד נבחר בראש ובראשונה על בסיס אמון. ״מערכת היחסים בין ראש ממשלה לראש מוסד שונה מכל מערכת אחרת. האינטימיות ביניהם גבוהה במיוחד, וראש הממשלה מאשר בפועל מאה פעם ביום פעולות שבאזורים האפורים של החוק״. לכן, לדבריו, ״יש היגיון גדול בכך שראש ממשלה בוחר אדם שהוא סומך עליו לחלוטין״.
עוד באתר:
באשר לחשש לפגיעה בארגון ולפרישות של בכירים – עילם מזכיר את מינויו של מאיר דגן: ״כשדגן מונה, פרשו בבת אחת כ־140 בכירים. המוסד נשאר על תילו – ואפילו התחזק״.
לשיטתו, כהונתו של גופמן כמזכיר צבאי של ראש הממשלה מעניקה לו יתרון משמעותי: ״זה הצינור שאליו מתנקז כל המודיעין של מדינת ישראל. היכולת לתכלל את כלל הגופים בזמן מלחמה אינטנסיבית – זה ניסיון שלא קונים בשום קורס״.
אך עיקר דבריו של עילם נגעו דווקא לאתגרים שממתינים לראש המוסד הבא. ״רוב פעילות המוסד היא איסוף מודיעין חשאי – לא חיסולים ולא מבצעים קינטיים. מערכות שנחשפו במלחמה כבר אינן שמישות, וצריך לבנות תשתיות חדשות מהיסוד״.
בנוסף, לדבריו, ישראל ניצבת מול איום חדש: ״טורקיה הפכה משחקן אזורי לאיום משמעותי – צבאי, ימי ואידיאולוגי. ציר סוני מוסלמי עולה במקום הציר השיעי שנחלש״. לסיכום, עילם קובע: ״הארגון חזק, השדרה המקצועית יציבה – אבל האתגרים של ראש המוסד הבא גדולים לאין שיעור מאלה שעמדו בפני קודמיו״.
האזינו לראיון המלא מתוך 'מהדורת הבוקר' בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי':
