להתהלך לאט בעולם מהיר: שיעור בנחת מהפרשה

בפינת 'אמא מאיר' הבוקר, התעכבה אשת החינוך זיווה מאיר על פסוק אחד מפרשת השבוע והפכה אותו לשיעור עמוק ורלוונטי במיוחד לחיי היומיום בעידן המודרני.

הפסוק שבו עסקה הוא תשובתו של יעקב אבינו לעשו, כאשר זה מציע לו ללכת עמו יחד: “ואני אתנהלה לאטי, לרגל המלאכה אשר לפניי ולרגל הילדים, עד אשר אבוא אל אדוני שעירה". לדבריה, מעבר למשמעות הפשוטה – ילדים רכים וצאן שדורשים קצב איטי – טמון כאן מסר עמוק לדורות, ובפרט לדור שלנו.

אמא מאיר הסבירה כי “עשו” איננו רק דמות היסטורית, אלא גם ביטוי לנטייה שבתוכנו להאצה, לדחיפות, למהירות בלתי פוסקת. העולם המודרני כולו פועל בקצב מואץ – טכנולוגיה, תקשורת, זמינות מיידית, תגובות מהירות – ומה שאמור היה להקל על חיינו, הפך למירוץ מתמשך. גם הדיבור, כך לדבריה, הפך למהיר יותר, קצר יותר וחסר נשימה.

פינתה הקבועה של 'אמא מאיר' מידי יום שלישי בתוכנית 'התעוררות'

עוד באתר:

עלייה באירועי הטרור

התפילין הוכתמו בדם: תקיפה חמורה בגוש עציון

שמעון כץ

צפו

כ"ץ: "הזדמנות להביא ביטחון מאוד גדול"

קובי פינקלר

איראן חוטפת

מכת מחץ ב'אילאם': צה"ל השמיד מפקדות דיכוי ומודיעין

קובי פינקלר

האלוף ירד לשטח

נס מדהים: "הבית של סבא נהרס, המשפחה ניצלה"

קובי אליה

מול זה מציב יעקב אבינו עמדה ברורה: לא הכול יכול וצריך לקרות מהר. יש קצב אנושי, קצב של חיים, קצב של ילדים. אמא מאיר ציינה שגם היום, עם כל הקדמה שבעולם, יש דברים שלא משתנים – כמו תשעה ירחי לידה. זהו אות לכך שיש תהליכים שמוכרחים להתרחש באיטיות, מתוך סבלנות ונחת.

בהקשר זה ציינה את פירוש רש”י המדגיש את מושג הנחת – שלוות הנפש ויישוב הדעת. לדבריה, אלו ערכים שהפכו כמעט ל”מילים גסות” במציאות המודרנית. היכולת לומר “יש לי זמן”, “אני לא ממהרת”, או “אני פנויה” – נתפסות לעיתים כחולשה או חוסר יעילות, בעוד שבאמת הן ביטוי לאמונה ולשליטה פנימית.

אמא מאיר הדגישה כי “להתנהל לאיתי” אין פירושו ויתור או עצלנות, אלא בחירה מודעת בקצב שמכבד את החיים עצמם. זוהי התנהלות מתוך אמונה שהדברים ייעשו בזמן הנכון, ומתוך סבלנות כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו – בעבודה, במשפחה ובחיים הרוחניים.

מקודם: "אני מוכן להתחתן בלי כלום – רק שהכלה לא תתבזה"

בסיום הפינה קשר ידידיה מאיר את הדברים גם לעולם הרוחני, שבו, בניגוד לצורכי הגוף שפועלים כמעט מעצמם, נדרש מאמץ מודע. הוא השמיע קטע מוזיקלי של הזמר והיוצר יהושע לימוני, העוסק בדיוק במתח הזה: בין הקלות הגופנית למאמץ הרוחני, ובין מה שקורה “מעצמו” למה שדורש עבודה פנימית יומיומית.

המסר שעלה מן הפינה היה חד וברור: בעולם שממשיך להאיץ, הבחירה בנחת אינה בריחה – אלא עמדה רוחנית. הבחירה להתהלך לאט, “לרגל המלאכה ולרגל הילדים”, היא לעיתים הדרך היחידה להישאר מחוברים, רגועים ובעיקר אנושיים.

האזינו לדברים המלאים בפינת 'אמא מאיר' בתוכנית הבוקר 'התעוררות' ב'קול חי':