צפו בשיעור

שערי ישועות: הקב״ה מדליק בעולם את מספר שמונה

לדברי המשפיע, חנוכה הוא זמן של “מספר שמונה” – זמן שמעל הטבע, זמן שבו שערים נפתחים ודברים זזים

הרב אלימלך בידרמן

כ"ב בכסלו תשפ"ו, 12/12/25 12:30

א+

א-

תמונה בדף הבית: רבי אלימלך בידרמן | צילום: דוד כהן/פלאש 90

בדבריו על חנוכה מלמד המשפיע רבי אלימלך בידרמן יסוד מרכזי: ימי חנוכה הם ימי “מספר שמונה” – זמן שמעל הטבע. העולם נברא בשבעה ימים, ושבע מסמל הנהגה טבעית: יש עניים ועשירים, בריאים וחולים, דלתות פתוחות ודלתות סגורות. אבל שמונה הוא כבר מעל הטבע. כשאדם “נכנס לשמונה” – אין כללים: עני יכול להתעשר, חולה יכול להתרפא, ומה שנראה סגור נפתח. לא בגלל סיבות חיצוניות, אלא מפני שזכה להגיע למקום שמעל חוקי הטבע.

לכן הנס של חנוכה נמשך שמונה ימים: כדי ללמד שאלה ימים שבהם הקב״ה מנהיג את העולם בהנהגה ניסית. בלשון הגמרא “ביום ראשון מדליק שמונה” – לא האדם מדליק, אלא הקב״ה “מדליק” בעולם את כוח השמונה, מזיז את הלשונית בדלתות הסגורות: בפרנסה, בשידוכים, בבריאות. הנרות הונחו למטה מעשרה טפחים כדי לומר: גם מי שמרגיש נמוך, רחוק או “בחוץ” – שייך, ויכול להיכנס.

המדרש מדמה את חנוכה למלך שפתח את אוצרותיו יום אחד ואמר: “כל הרוצה – יבוא וייקח”. חנוכה אינו רק זכר לנס שהיה, אלא זמן לפעול ישועות בהווה. לכן אמרו חז״ל “לשנה אחרת קבעום” – מי שניצל את הימים הללו באמת, זכה ל”שנה אחרת”. ההדלקה, ההלל וההתבוננות בנרות מעוררים ניסים עכשיו, בזמן אמת.

ובחיבור לפרשת וישב מזכיר רבי אלימלך את ה”שלשלת” על המילה “וימאן” אצל יוסף הצדיק: התורה מלמדת שגדולה – בגשמיות וברוחניות – לא נבנית רק מעבודה מתמשכת, אלא מעצירה אחת נכונה באמצע היום. שמירת עיניים, שתיקה במריבה, “וימאן” אחד – זו השלשלת שמעלה את האדם למעלה־למעלה. וחנוכה הוא הזמן שבו כל אחד יכול לעשות את ה”וימאן” שלו – ולהיכנס לשמונה.