12 שנה בדיוק לסופת השלגים הסוערת בירושלים

השבוע מלאו 12 שנים לאחד מאירועי מזג האוויר החריגים והזכורים ביותר שידעה ישראל: סופת השלגים של דצמבר 2013, שכונתה בעולם “סופת אלכסה”. ארבעה ימים בלבד הספיקו כדי לשנות את שגרת החיים – ובעיקר כדי להלבין את ירושלים באופן שלא נראה כאן עשרות שנים.

הסופה, שהתרחשה בין 10 ל־14 בדצמבר, הייתה חריגה במיוחד בעוצמתה ובעיתוי שלה. שלג בדצמבר הוא תופעה נדירה יחסית, ובדרך כלל קל וקצר. הפעם היה מדובר בשילוב כמעט מושלם: אפיק רום קר ועמוק שנשאר תקוע מעל האזור ימים ארוכים, יחד עם לחות חריגה מהים התיכון – מתכון לשלג כבד ומתמשך.

ירושלים קפאה – והלבינה
בירושלים החל השלג בערב 11 בדצמבר, והלך והתחזק בגלים. בשיא הסופה נערמו בעיר יותר מ־50 ס"מ של שלג, ובשכונות הגבוהות אף כ־70 ס"מ. מדובר בכמויות ששברו שיאים היסטוריים לדצמבר מאז תחילת המדידות במאה ה־19. בגוש עציון נמדדו עד 120 ס"מ של שלג, בהר ברכה כ־90 ס"מ ובקריית ארבע כ־80 ס"מ – נתונים שכמעט ואינם מוכרים בישראל.

עוד באתר:

תיעוד תת קרקעי

צה"ל בתרגיל משותף עם האמריקאים מתחת למים

קובי פינקלר

חגיגות 'יום ההצלה'

זוהראן ממדאני חגג עם החסידים, בבית הלבן שלחו מכתבים

נתי קאליש

ועל ניסיך שבכל יום

נס מול העיניים: האוטובוס איבד שליטה וכך זה נגמר

קובי אליה

אסון בירושלים

שייח ג'ראח: בן 50 קפא למוות בשלולית ברחוב

אבי יעקב

עיר נצורה
השלג הכבד שיתק במהירות את ירושלים והאזורים ההרריים. כל כבישי הגישה לעיר ממערב – כביש 1, 443 ו־375 – נחסמו, ומאות ואף אלפי נהגים נלכדו במבואות העיר. אולמות ומרכזי חירום נפתחו בבנייני האומה, מבשרת ציון ומחנה עופר, כדי לקלוט את התקועים. גם ימים לאחר תום הסופה נותרו כבישים חסומים, עומסי תנועה כבדים וקרח מסוכן על האספלט.

חשמל, מים ותקשורת – קרסו
עומס השלג גרם לקריסת עצים ועמודי חשמל ולהפסקות חשמל ממושכות בעשרות אלפי בתים, בירושלים, בצפת וביישובים הרריים רבים. חלק מהיישובים נותקו מחשמל ליותר מ־72 שעות, וחלק מהתושבים התבקשו להתפנות זמנית. במקומות מסוימים נפגעו גם אספקת המים והתקשורת הסלולרית – מחזה נדיר בישראל.

לראשונה זה שנים רבות נדרשו כוחות צה"ל לסייע, ונגמ"שים שימשו לפינוי ולסיוע בדרכים החסומות.

מחיר כבד
במהלך הסופה נספו ארבעה בני אדם, גבר בן 36 מראשון לציון שנפל מסולם בעת שעלה לגג ביתו כדי לתקן דליפה, תינוק שנספה בעקבות שרפה שפרצה בחדרו מתנור חימום בלוד, ושני צעירים מרהט שטבעו בנחל צאלים. בנוסף, מתחילת הסערה הגיעו לבתי החולים יותר מ-40 איש עקב הרעלת פחמן חד-חמצני (CO), בעקבות שימוש בתנורי חימום המופעלים בעץ או תוצרי נפט, ללא אוורור מספק.

הסופה גרמה לנזקים ברכוש הנאמדים ביותר ממיליארד שקלים. בין היתר ניזוק בצורה קשה ענף החקלאות, שהנזקים בו נאמדים ביותר מ-100 מיליון שקלים. ראש עיריית ירושלים דאז, השר ניר ברקת, העריך שהנזק לירושלים הוא כ-290 מיליון ש"ח.

שבוע לאחר הסופה עדיין נשארו במקומות רבים כמו העיר צפת וירושלים, שרידי שלג בכמויות ניכרות, ואפילו שבועיים לאחר הסופה נותרו שאריות קטנות יותר של שלג בירושלים ובצפון. בגוש עציון ואריאל נשאר שלג בכמויות קטנות ליותר מ-3 שבועות. במהלך הסופה ומשהתחיל השלג העז, פעלו ערוצי הטלוויזיה הראשיים במתכונת של גל פתוח ושידרו חדשות ברצף אודות הסופה.