בס"ד. ערש"ק פרשת מקץ, חג החנוכה תשפ"ו.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
כאן בחו"ל התחלנו זה עתה לומר 'ותן טל ומטר לברכה' וכנראה שהקריאה מעוררת הזמן, שהסכום הכביר של הג'קפוט בלוטו (פאוורבול) עולה ועולה והיום טיפס למיליארד וחצי דולר, ההגרלה תתקיים במוצאי שבת הקרוב ואני שוב מסור לכולכם ורכשתי כרטיס עבורכם הקוראים הנאמנים, עם אותם מספרים שקשורים לחנוכה כפי שכתבתי שבוע שעבר, אינני מבקש דמי השתתפות כלל, רק תגובה באימייל שאדע שאתם אכן קוראים את מאמריי ואני מצרף צילום הטופס שלכם ומי שכבר הגיב בפעמיים הקודמות, אין צורך להגיב שוב.
עוד באתר:
ומה זה קשור לאמירת ותן טל ומטר לברכה? פשוט מאוד, תתבוננו בעצמכם מה ראשי התיבות של ותן טל ומטר לברכה?
ואם תאמר: זה לא לפי הסדר? התירוץ: גם מספרי הלוטו כשהם קופצים בגלגל הם לא חייבים להופיע לפי הסדר...
הפעם אהיה קצת אגואיסטי ואתן מענק מיוחד של השתתפות גם בהגרלה של ה'מגה מליון', שמילאתי עם אותם מספרים ומצו"ב תמונה, שם יש רק מאות מליונים, וזאת למי שיכתוב לי שקיים למהדרין וקרא השבוע גם את הגליון עצמו, ואם יש לו הערה או הארה על הנאמר בגליון, הרי זה מהדרין מן המהדרין ויקבל מנה כפולה באם נזכה, וכח מזלא דרבים עדיף.
התפלאתי בשבוע שעבר, כשהגיעו אלי מאות תשובות על המספרים שמילאתי, להסביר איך הם קשורים לחנוכה, על המספר 12, כמעט כולם כתבו שזה 12 הנשיאים שהביאו את קרבנם לחנוכת המזבח ואכן קוראים את הקריאה הזו בימי החנוכה.
זו תשובה יפה, אבל אני התכוונתי למשהו אחר, יש רש"י מפורש בתורה שקושר את נס החנוכה למספר 12 ואת זה רק 2 ענו לי (ולפי השם שבראש האימייל, המענה הנכון דוקא הגיעה מאשה, אולי זה מישהו שאין לו אימייל וביקש מאשתו לענות במקומו, או שזו אשה תלמידה חכמה).
ומהיכן אני מכיר את הרש"י הזה? לא מהחיידר!
הסיפור אירע לפני 20 שנה או קצת יותר, התפללתי בקביעות בביכנ"ס מסויים והייתי אז מהתומכים של הקהילה והפתיעו אותי בשמחת תורה וקנו לי 'חתן תורה'.
כשאמרו את ה'יעמוד יעמוד יעמוד ר' ישראל אהרן ב"ר בן ציון' והייתי צריך להתחיל לפסוע לעבר הבימה, כבשתי פני בקרקע ובתוכי האדמתי מבושה, איך אתה ניגש ל'חתן תורה', כאשר אתה יודע בעצמך שאפילו לא למדת במשך השנה את המינימום של 'חומש רש"י' על הפרשיות? מה אתה בדיוק מסיים, מה אענה ליום הדין אחר 120 שנה כאשר יתבעו אותי בשמים ויאמרו לי: הנה עלית ל'חתן תורה' והרוכשים היו בטוחים או שודאי שיערו שאתה אכן מסיים את התורה הקדושה?
הלא אמרו חז"ל שנפרעים מן הספדנים שאומרים על נפטר דברים שהם למעלה מהנהגותיו, כי הנפטר משלם על כך מחיר, כי אומרים לו בשמים, 'אם אומרים עליך דברים כאלו, בודאי היו לך את הכוחות לכך, ומדוע אכן לא עשית זאת'?
וכי מפני שאינני על המיטה בבית הלוויות זה לא נקרא הספד? וכי יש דבר שנעלם מעיני השמים גם לאחר זמן רב?
כל זה עבר במוחי תוך כדי שהגבאי מקריא את הנוסח הארוך של ה'יעמוד לחתן תורה' עם כל הברכות וההבטחות למי שאכן סיים את התורה והבושה והכלימה משתלטת עלי מבפנים, עד שהגבאי הקריא את ה'יעמוד' האחרון ואני צריך לפסוע לעבר הבימה תחת הטלית הפרוסה כחופה וממתינה למסיים התורה המאושר.
במספר המטרים שהיה עלי לצעוד, חשבתי בליבי 'מאי דהוה הוה, מכאן ואילך חושבנא', הריני מקבל על עצמי מכאן ואילך עד סוף ימיי, ללמוד מדי שבוע חומש רש"י על הפרשה ללא תירוצים ומענות, חוק ולא יעבור'.
ותודה לקל יתברך, בזכות אותה קבלה, ידעתי בתחילה את דברי רש"י על התורה ככתבם, ואחר כך השתדרגתי, כאשר ידידי הגאון הצדיק רבי נפתלי אנשין זצוק"ל, (לא ביררתי ההלכה אם צריך לכתוב הי"ד על מי שנרצח ע"י יהודים, כביכול לשם שמים), הוציא לאור את 'רש"י כפשוטו', מאז אני גם מבין את מה שרש"י כתב, ובחסדי ה' עלי, מאז אותו צדיק גם חיבר את 'פשוטו של מקרא' התחלתי גם להכיר עוד פירושים על התורה הקד' מהראשונים כמלאכים.
הכתובת למשלוח התגובות הוא כתובת הגליון.
