לא תאמינו: כך כינה השופט את המחבל הנתעב

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, פרסם היום (רביעי) החלטה שבה מתח ביקורת קשה על סגנון כתיבה והתבטאות של שופט ביהמ"ש השלום בחדרה, זיו אריאלי. לדברי קולה, אריאלי הפגין רגישות מופרזת כלפי בני משפחתו של וליד דקה – מחבל שהורשע בחטיפתו וברציחתו של החייל משה תמם הי"ד, ומת בכלא בשנה שעברה.

על פי הדיווח ב'ישראל היום', הבדיקה נערכה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי ארגון 'בצלמו', לאחר דיון בהארכת מעצרם של ארבעה מקרובי משפחת דקה. הארבעה נעצרו לאחר שהתעמתו עם שוטרים שניסו לפרק סוכת אבלים שהוקמה לזכרו, אירוע שבמהלכו נשמעו גם קריאות שבח למעשיו של המחבל. השופט הורה על שחרורם בתנאים מגבילים – אך עיקר הסערה התעוררה סביב הנימוקים שנלוו להחלטה.

עוד באתר:

קו ההגנה המרכזי

נתניהו למבקר: "לא הוזהרתי, המידע הקריטי הוסתר ממני"

פנחס בן זיו

סערת ה'בעקיטשע'

הרב פלאי: "זמר פרוע ופרא אדם - לך עם גופיה"

נתי שולמן

צפו בהצצה

דקה אחרי דקה: מאחורי הקלעים של חידון ההלכה

שימי ברוורמן

ארה"ב

אובמה הפך לקוף: טראמפ פרסם סרטון ועורר סערה

פנחס בן זיו

בהחלטתו כתב השופט כי מדובר באירוע טעון ורגיש "ביחס לתחושות בני משפחת המנוח לאחר מותו בבית הכלא". עוד ציין כי "ניתן וראוי היה 'להכיל' את האירוע על מנת להימנע מעימות", והוסיף כי המשטרה הייתה יכולה לגלות הבנה למצב בני המשפחה "מבלי לבצע את המעצרים". לאורך כל ההחלטה כינה השופט את וליד דקה בשם "המנוח".

הנציב קולה הבהיר כי אף שאין בסמכותו להתערב בעצם ההכרעה המשפטית – כלומר בהחלטה לשחרר את העצורים – הרי שהשפה והמסר שנלוו אליה חורגים מהמקובל. "ניסוח זה יוצר תחושה של הכלה ואיזון בין מצבים שאין ביניהם כל סימטריה", כתב. לדבריו, הצגת האירוע ככזה שראוי היה להכיל, תוך גילוי אמפתיה לבני המשפחה, מתעלמת מהעובדה שמדובר במחבל שביצע "פשע חמור ונתעב".

פרק נרחב בהחלטה הוקדש לבחירה הלשונית לכנות את דקה "מנוח". הנציב קבע כי בשפה העברית מדובר במונח בעל מטען ערכי של כבוד וחמלה, שאינו הולם את מי שביצע מעשי טרור. עוד ציין כי בתי המשפט, לרבות בג"ץ, נוהגים להימנע משימוש במונח זה בהקשר של מחבלים, כדי שלא להעניק להם לגיטימציה לשונית או מוסרית.

השופט, בתגובתו, טען כי השימוש במילה "מנוח" הוא ניטרלי, וכי פשעיו של דקה לא עמדו במוקד הדיון. קולה דחה את הטענה וסיכם בנחרצות: "מצופה היה מן השופט כי כשם שביקר את חוסר הרגישות של המשטרה בטיפולה בבני משפחת המחבל, כך ינהג הוא ברגישות כלפי מי שנפגעו ממעשיו הנפשעים של אותו מחבל (משפחת הקורבן) וכלפי רגשות הציבור". בירור התלונה הסתיים בקביעה ברורה: הביקורת על סגנונו של השופט מוצדקת.