השמועה שהרעידה את העולם רש"י שואל: "מה שמועה שמע ובא?" ועונה: "קריאת ים סוף ומלחמת עמלק". הרב מסביר בשם החיד"א כי המילה "וישמע" עצמה היא ראשי תיבות של ו'קריאת י'ם ש'מע מ'לחמת ע'מלק. יתרו, שהיה יועץ בכיר בפרעה והכיר את כל סוגי העבודה הזרה בעולם, הבין שרק בורא עולם שולט במים, המים הם המקום שבו אין לכישופים או לכוחות זרים שליטה, וקריאת הים הוכיחה לו את גדלות השם המוחלטת.
מידה כנגד מידה אחד הדברים שהדהימו את יתרו היה הדיוק האלוהי. הוא הכריז: "עתה ידעתי כי גדול השם מכל האלוהים, כי בדבר אשר זדו עליהם". המצרים רצו להטביע את תינוקות ישראל במים כי חשבו שהשם נשבע שלא להביא מבול לעולם ולכן לא יוכל להענישם במים. הקדוש ברוך הוא הראה להם שהוא לא מביא מבול על העולם, אלא מביא אותם אל תוך הים. יתרו ראה כיצד כל מצרי קיבל עונש אישי ומדויק לפי רשעתו: אחד טבע כעופרת, אחד כאבן ואחד כקש.
שלושת עמודי האמונה הרב מבאר כי לאורך יציאת מצרים ומתן תורה נבנו בעם ישראל שלוש דרגות של אמונה:
-
עוד באתר:
מציאות השם: האמונה שהשם קיים וברא את העולם.
-
שכר ועונש: ההבנה שיש דין ויש דיין המשגיח על מעשי בני האדם.
-
תורה מן השמיים: השיא שבו עם ישראל שומע את קול השם במעמד הר סיני.
שלושת היסודות הללו מקבילים לשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ולשלושת המושגים המרכזיים בליל הסדר: פסח (שכר ועונש), מצה (מציאות השם וחידוש העולם) ומרור (תורה שנקנית בייסורים).
הלקח של יתרו ועמלק מדוע היה צריך יתרו לשמוע גם על מלחמת עמלק? הרב מסביר כי יתרו חשש שלא יקבלו אותו כגר משום שעם ישראל היה בשיא גדולתו. אך כששמע על עמלק, הוא הבין את גודל הסכנה שבדחיית גרים. עמלק נולד כתוצאה מכך שתמנע רצתה להתגייר ולא קיבלו אותה. יתרו הבין שזה הזמן הנכון להצטרף לעם ישראל ולחסות תחת כנפי השכינה.
לסיום, מזכיר הרב כי כשם שבמעמד הר סיני התרפאו כל החולים בעם ישראל, כך קריאת הפרשה בכל שנה ושנה היא זמן מסוגל לישועה ולרפואה
