
ההכרזה הישראלית על הכרה בריבונות סומלילנד לא נולדה ביום אחד. מתברר כי קדמו לה חודשים ארוכים של דיפלומטיה שקטה, שנוהלה הרחק מאור הזרקורים, וכללה מפגשים חשאיים בדרגים הבכירים ביותר.
במסגרת אותם מגעים, נשיא סומלילנד, עבדירחמן מוחמד עבדילאהי, הגיע בחודש אוקטובר האחרון לביקור דיסקרטי בישראל. במהלך הביקור נפגש הנשיא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גדעון סער וראש המוסד דדי ברנע – פגישות שהוגדרו כבעלות חשיבות אסטרטגית לקידום היחסים בין הצדדים.
בלשכת שר החוץ מציינים כי גדעון סער עמד במרכז הערוץ המדיני מול סומלילנד לאורך תקופה ממושכת, ונפגש מספר פעמים עם נציגי הנשיא ופמלייתו, כחלק מבניית התשתית המדינית שהובילה להחלטה הדרמטית על הכרה רשמית.
עוד באתר:
מנגד, ההכרזה עוררה זעם חריף במוגדישו. נשיא סומליה תקף את המהלך וטען כי מדובר ב"פגיעה בריבונות סומליה והפרה של הדין הבינלאומי", והאשים את ממשלת ישראל במהלך עוין המכוון לפירוק המדינה.
בעקבות הדברים, נציגות סומליה באו"ם פנתה בבקשה לכינוס דחוף של מועצת הביטחון, שצפויה להתכנס כבר ביום שני הקרוב. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, הבהיר בתגובה כי ישראל לא תירתע מלחצים מדיניים: “מדובר בהחלטה ריבונית שנעשתה מתוך אחריות ושיקול דעת. ישראל תמשיך לפעול עם כל גורם שמקדם יציבות אזורית, גם אם יש מי שמנסה להפוך זאת לזירה פוליטית”.
במקביל, במערכת הבינלאומית נשמעות גם אזהרות. דיפלומט סומלי שהתראיין לכלי תקשורת העריך כי המהלך הישראלי עלול להתפרש כפרובוקציה בעיני גורמים קיצוניים באזור – בהם איראן, החות’ים, דאעש וארגון אל-שבאב – ולשמש עילה לניסיונות פגיעה ביציבות האזורית.
כך או כך, ההכרה הישראלית בסומלילנד כבר מסמנת שינוי גיאו־פוליטי משמעותי בקרן אפריקה, ומעמידה את ישראל במוקד של מהלך מדיני שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות האזורי בשנים הקרובות.
























