בפינתה השבועית בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי', שיתפה סיון רהב-מאיר מסר מחזק ומעורר מחשבה לרגל צום עשרה בטבת – מסר שנולד דווקא מסרט, משיחה עם ילדה קטנה, ומזיכרון אחד פשוט של שולחן שבת.
רהב-מאיר פתחה באנקדוטה מחג החנוכה: צפייה משפחתית בסרט של הבמאית טלי אברהמי, המיועד לנשים. במהלך הסרט, כשהעלילה נעשתה מותחת ואף מעט מפחידה, ביקשה בתה הקטנה להרגיע את עצמה – ואמרה משפט שנחרת בליבה של האם: “אמא, אני יודעת שבסוף של סרט של טלי אברהמי הכול יהיה טוב”.
לדבריה, המשפט הילדותי-לכאורה הזה טומן בתוכו אמת עמוקה. “אם בסרט אנחנו רגועים כי אנחנו יודעים שיש במאית, שיש תסריט ושיש סוף טוב – קל וחומר בחיים עצמם”, אמרה. “הקדוש ברוך הוא הוא הבמאי הגדול. גם אם עכשיו יש מתח, קושי או חושך – הסוף, בעזרת השם, יהיה טוב”.
עוד באתר:
עם זאת הדגישה רהב-מאיר: אין מדובר בצפייה פסיבית. “אנחנו לא רק צופים בסרט של החיים שלנו. יש לנו אחריות לפעול נכון, לבחור נכון, לתקן – אבל מתוך אמון שיש משמעות, ויש כיוון”.
מכאן עברה רהב-מאיר לחיבור האישי שלה לצום עשרה בטבת. היא סיפרה כי זה היה הצום הראשון שנחשפה אליו, עוד לפני ששמרה תורה ומצוות. “דווקא היום הזה לימד אותי שהחורבן לא קורה ביום אחד”, הסבירה. “יש מצור, יש סדקים, יש תהליכים. ועשרה בטבת הוא יום שמזכיר לנו שיש שלב שבו עוד אפשר לעצור, לתקן, למנוע”.
בהקשר זה שיתפה גם את סיפור התשובה ה”משעמם” שלה – כפי שכינתה אותו בחיוך. לא מסע דרמטי במזרח ולא תפנית חדה, אלא הזמנה אחת פשוטה לשבת. משפחה מבאר שבע, משפחת עמר, פתחה בפניה את הבית ואת הלב. “לא ניסו להחזיר אותי בתשובה. פשוט חיו שבת”, סיפרה. “ילדים נרדמים על הספות, לחץ לפני שבת, ריח של אוכל – חיים רגילים, ושבת לא רגילה. ושם התאהבתי”.
המסר, לדבריה, רלוונטי במיוחד לימים אלו. תיקון החורבן מתחיל בפעולות פשוטות, אנושיות ויומיומיות. “לא קמפיינים, לא תקציבים ולא סיסמאות. שולחן שבת אחד, כיסא פנוי אחד, לב פתוח אחד. להזמין מישהי או מישהו שלא מכירים שבת – ולתת להם לפגוש אותה כמו שהיא”.
רהב-מאיר סיכמה כי עשרה בטבת הוא יום של רפואה מונעת – בנפש, בזוגיות, בחינוך ובחברה כולה. “לזהות סדקים כשהם עוד קטנים, לטפל לפני שזה מתפרץ. אם כל אחד יעשה צעד קטן של חיבור, של הזמנה, של תיקון – זה מה שבונה באמת את חומות ירושלים”.
האזינו לפינה המלאה בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
