הדוח השנתי של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים, חושף תמונת מצב מרתקת על מידת השקיפות ברשויות המקומיות בישראל בשנת 2024. הנתונים מצביעים על מגמה ברורה של התעוררות אזרחית, כאשר נרשמה עלייה של כ-11.5% בכמות בקשות חופש המידע שהוגשו לרשויות לעומת השנה הקודמת, ובסך הכל הוגשו 9,676 בקשות. בראש רשימת הרשויות המבוקשות ביותר ניצבת עיריית ירושלים עם זינוק דרמטי של 67% בכמות הפניות אליה (1,328 בקשות), ואחריה ברשימה נמצאות עיריית אשדוד ועיריית ראשון לציון.
ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה פערים משמעותיים בין הרשויות השונות באופן הטיפול בפניות התושבים. בעוד שרשויות כמו מודיעין מכבים רעות, ראש העין, אשקלון ועכו בולטות לטובה באחוז המענה החיובי הגבוה ביותר לבקשות, רשויות אחרות דוגמת חולון, חיפה ורמלה מובילות את טבלת הסירובים באופן יחסי. גם במהירות התגובה נרשמו מצטיינות, כאשר עיריות אור יהודה, קריית גת, ראשון לציון ושדרות בלטו במענה מהיר שניתן בתוך שבועיים בלבד. בסך הכל שילם הציבור כ-100 אלף שקלים באגרות כדי לקבל את המידע המבוקש.
לצד הנתונים המעודדים על מעורבות הציבור, הדוח חושף גם צדדים פחות מחמיאים של התנהלות השלטון המקומי. כ-60% מהבקשות שנדחו נענו בטענה המתסכלת כי לא ניתן היה לאתר את המידע או שהמידע כלל אינו מצוי בידי הרשות. חמור מכך, 45 רשויות מקומיות, המהוות כ-17% מסך הרשויות בישראל, צפצפו על החוק ולא הגישו כלל דיווח על פעילותן בתחום. ברשימת הרשויות שלא דיווחו בולטות עיריית טייבה ועיריית מעלה אדומים שלא הגישו דוח שנה שלישית ברציפות, ועיריית נצרת ששברה שיא שלילי של ארבע שנים ללא דיווח.
עוד באתר:
המאבק על המידע לא נשאר רק בהתכתבויות מול הפקידים, אלא גלש באופן ניכר לכותלי בית המשפט. בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה של כ-35% במספר העתירות המנהליות שהוגשו נגד רשויות מקומיות, ובסך הכל הוגשו 287 עתירות בנושא. רוב העותרים (78%) היו עמותות שביקשו לחשוף מידע לציבור. בין הרשויות שנגדן הוגש מספר העתירות הגבוה ביותר ניתן למצוא דווקא רשויות קטנות יחסית כמו המועצה המקומית זמר, עיריית קלנסווה והמועצה המקומית פוריידיס.
בכירי המשרדים הממשלתיים התייחסו לממצאים והדגישו את החשיבות שביישום החוק. עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, מסר: "הדוח על יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות לשנת 2024 מצביע על עליה של 11.5% במספר הבקשות למידע לעומת השנה הקודמת, עובדה המצביעה על עלייה במודעות לזכות למידע וביקוש לשקיפות מצד התושבים. על הרשויות המקומיות להיערך לדרישה זו באמצעות הקצאת משאבים המתאימים לטיפול בבקשות למידע, ניהול מידע יעיל והגברת פרסום המידע היזום".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים, הוסיף: "משרד הפנים רואה ביישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות מרכיב חשוב לשיפור השירות לתושב ולחיזוק אמון הציבור. בהתאם לחוק מחויבות הרשויות לפרסם את המידע ולאפשר לתושבים לקבל מידע חיוני הנוגע לחיי היום יום ברשות. יישום נכון של החוק מחזק את האמון הציבורי, תומך בקבלת החלטות הוגנת ומאפשר ביקורת ציבורית אפקטיבית. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים לקידום יישומו המלא של החוק ולהעמקת הנגישות למידע עבור כלל התושבים".
