דיוני חוק הגיוס הנמשכים שעות ארוכות בכל יום הגיעו לנקודת הכרעה סביב אחד הסעיפים הנפיצים ביותר: סעיף היעדים. המחלוקת המרכזית ניטשה בין דרישת הסיעות החרדיות לקבוע יעד של 4,800 מתגייסים בשנה הראשונה, לבין עמדת הייעוץ המשפטי שהתעקש על רף מינימלי של 5,860 חיילים. בסופו של דבר הושגה פשרה יצירתית: "השנה הראשונה" של החוק הורחבה למעשה לתקופה של שנה וחצי, כאשר יעד הפעימה הראשונה הועמד על 8,160 מתגייסים, מה שמוביל לכך שבפועל יתגייסו בשנה הראשונה רק 5,200 חרדים.
באופוזיציה לא ממהרים לברך על המוגמר וטוענים כי מדובר בתחבולה פוליטית מתוחכמת של המפלגות החרדיות. לפי המבקרים, המבנה החדש מאפשר לחרדים דחייה משמעותית של שמונה עשר חודשים עד להפעלת סנקציות כלשהן, גם אם לא יעמדו במכסות הגיוס. נושא זה היה בעבר סלע המחלוקת המרכזי מול יו"ר הוועדה הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, אשר דרש בתוקף כי "הסנקציות יכנסו לתוקף מיד עם חקיקת החוק" כדי להבטיח אכיפה אפקטיבית מהרגע הראשון.
>>> כל הכתבות והעדכונים ב'אמס' על חוק הגיוס
עוד באתר:
הערב נחשף לראשונה ב-'אמס' כי היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מירי פרנקל שור, מטילה פצצה חדשה לתוך הדיונים. פרנקל שור דורשת להציב "יעד ביניים" בתוך אותה שנה וחצי ראשונה, וזאת כדי למנוע מצב של היעדר פיקוח לאורך זמן. היא ביקשה מנציג צה"ל להציג נתונים מדויקים שיגדירו "כמה זמן וכמה חיילים יספיקו כדי למדוד אם החרדים עומדים ביעדים", דרישה שעשויה לשנות את כל מאזן הכוחות בין הצדדים.
עבור הסיעות החרדיות, מדובר בבשורה מורכבת בעלת השלכות סותרות. מצד אחד, אלו חדשות רעות המגבירות את הלחץ על הרחוב החרדי, שכן אם לא יעמדו ביעדי הביניים שייקבעו, הסנקציות הכלכליות והפליליות עשויות להתחיל בתוך זמן קצר מאוד ולא להמתין שנה וחצי. החרדים חוששים כי הצבת תחנות מדידה קרובות תהפוך את החוק למלכודת פתאים שתופעל נגדם במהירות רבה מהצפוי.
מנגד, המהלך עשוי להוות יתרון אסטרטגי בטווח הארוך אל מול עתירות הצפויות לבג"ץ. קביעת מדדי הצלחה בשטח בתיאום עם הצבא עשויה לשכנע את השופטים לתת "צ'אנס של תקופה מסוימת", בהתאם למה שצה"ל יקבע, כדי לבחון האם המודל החדש אכן מוביל לשינוי דמוגרפי בשירות הצבאי. כעת, העיניים נשואות לצבא שצריך לקבוע את רף המדידה שיכריע את גורל החוק והקואליציה.
