ועדת הצעירים של הכנסת קיימה דיון חירום שעסק במציאות המדאיגה של דור העצמאיים החדש בישראל. הנתונים שהוצגו בוועדה צובעים תמונה של שוק עבודה משתנה במהירות, שבו כמיליון ישראלים צפויים להפוך ל"עוסקים יחידניים" עד שנת 2030. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, פתחה את הדיון באזהרה מפני הוואקום המשפטי שבו פועלים הצעירים: "מדובר בקבוצה הולכת וגדלה שאין לה עיגון ברור בחוק. הבחירה לעבוד כפרילנסר מביאה חוסר ביטחון תעסוקתי וחברתי, היעדר זכויות וחוסר ודאות משפטית. חובה לוודא שהתושייה, העצמאות והיזמות של העובדים הצעירים לא תתורגם לחוסר ביטחון סוציאלי".
הפער הכלכלי הבלתי נתפס הוצג על ידי דדי סוויסה, יועץ פורום העצמאיים, שחשף כי המדינה פועלת כמעט ב"עיוורון" מול 1.2 מיליון עצמאיים. סוויסה הציג חישוב אכזרי של יוקר המחיה מול הכנסות הפרילנסר הממוצע: "פרילנסר שמכניס כ־10,000 שקל ברוטו נשאר עם כ־7,000 נטו, בזמן שזוג עם ילד צריך כ־18,700 שקל כדי לשרוד. הפער הזה בלתי נסבל", אמר והתריע כי עבור צעירים רבים מדובר ב"אשליה מסוכנת" ללא רשת ביטחון סוציאלית. לטענתו, אי אפשר להמשיך לנהל את התחום דרך פסיקות בתי משפט וחובה לקדם חקיקה שתמנע גל של קריסות כלכליות.
העדויות מהשטח חידדו את התחושה הקשה של היעדר גב מהמדינה. ניצן גריב, יוצרת תוכן שהקימה עסק כ"ברירת מחדל" בתקופת הקורונה, תיארה מערכת יחסים חד־צדדית עם רשויות המס. "אני מעבירה מיסים, גובה כספים עבור רשות המסים וממלאת את כל החובות – אבל כשאני נקלעת למצבי קיצון, המדינה כמעט לא נוכחת", סיפרה גריב והוסיפה כי כעצמאית, אין לה את הפריבילגיה לחלות או להיעדר מהעבודה גם בעת אבל משפחתי.
עוד באתר:
הדילמה הופכת למורכבת עוד יותר עבור משרתי המילואים. דניאל ענבר, מפיק אירועים ששירת מאות ימים במילואים בשנתיים האחרונות, תיאר את הקושי לשרוד כלכלית תוך כדי נשיאה בנטל הביטחוני. "אנחנו נאלצים לעמוד בפני דילמה בלתי אפשרית: האם לוותר על פרויקטים שעבדתי עליהם חודשים – או להתייצב לצו מילואים", אמר ענבר בכאב. הוא קרא למדינה להפסיק להתייחס לעצמאיים כאל "פרייארים" ולתת גב אמיתי לעסקים שקופאים בכל סבב לחימה בזמן שהמקדמות לרשות המסים ממשיכות להידרש כרגיל.
