"ישראל כבר אינה דמוקרטיה": אהרן ברק בנאום הפחדה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, העביר הערב נאום מוקלט להפגנת השמאל בתל אביב ומסר דברים חריגים בעוצמתם ובחריפותם, בהם תיאר מציאות שלפיה מדינת ישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית, אלא מצויה תחת שלטון ריכוזי המאיים, לדבריו, על מערכת המשפט, על מוסדות הביטחון ועל המרקם החברתי כולו.

ברק חזר בדבריו לינואר 2023, אז הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המשפטית. הוא תיאר את המהלך כ"מהפכה משטרית", שכללה שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום סמכויות בית המשפט וביטול עילת הסבירות – צעדים שלדבריו נועדו לפגוע ביכולתה של מערכת המשפט לבקר את השלטון.

לטענתו, המחאה הציבורית הצליחה לעכב את המהלכים, ואירועי 7 באוקטובר אף הביאו לעצירה זמנית שלהם. עם זאת, בקיץ 2024, לדבריו, חודשה החקיקה במלוא העוצמה, תוך קידום עשרות הצעות חוק נוספות הנוגעות למעמד בית המשפט ולשומרי הסף.

עוד באתר:

נחשף ב'שולמלייכם'

אחרי 17 שנים: מאחורי הקלעים של "לבדו" • צפו

שולמלייכם

המלחינים 4

בן 27 עם 80 לחנים • נתן הציג את "צעקתי"

המלחינים

צפו

תיעוד חריג מאיראן: מפגין מצית שוטרים ונורה

אבי יעקב

בוועדת החוץ והביטחון

סערת "הטלאי הצהוב": יצחק גולדקנופף נגד חוק הגיוס

שלום שטיין

ברק טען כי המאבק אינו עוד עקרוני בלבד, אלא הפך למאבק אישי, תוך שהוא מצביע על אי־ההכרה במינוי נשיא בית המשפט העליון ועל צעדים שננקטו נגד היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, מדובר בניסיון להרתיע את מערכת המשפט כולה ולהכפיפה לדרג הפוליטי.

בהסבר שנתן למאבק שמנהלת הממשלה, טען ברק כי מערכת המשפט היא המכשול האחרון בפני שלטון המבקש להפעיל סמכות בלתי מוגבלת. “בדמוקרטיה אין סמכות מוחלטת”, אמר, והדגיש כי ערכים כמו סבירות, שוויון ומידתיות אינם בגדר המלצה, אלא תנאי לקיומו של שלטון חוק.

בנקודת השיא של נאומו קבע ברק כי ישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית. לדבריו, המשטר הנוכחי מתאפיין בריכוז כוח בידי רשות פוליטית אחת, הנשלטת בפועל על ידי ראש הממשלה, וכי כדי להשלים שליטה זו יש “להשתלט” גם על בית המשפט. הוא אף הזהיר כי היחסים בין הדרג המדיני לבין צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד “השתבשו לחלוטין”, וטען כי המשטרה מפעילה את סמכויותיה כלפי מפגינים באופן לא שוויוני.

ברק תיאר קרע עמוק בחברה הישראלית, שלדבריו נובע מקריסת האמנה החברתית שעליה הוקמה המדינה. הוא טען כי השלטון פועל למען אינטרסים מגזריים ואישיים, תוך פגיעה בעקרון הממלכתיות ובהכרזת העצמאות, והביא כדוגמה את סוגיית הגיוס ואת היחס לחברה הערבית.

עם זאת, ברק הודה כי בית המשפט לבדו אינו יכול לעצור את התהליך. הוא קרא לציבור ליטול חלק פעיל במחאה, בהתארגנויות אזרחיות ובבחירות, ולדרוש מהמפלגות התחייבות לביטול חקיקה שלדבריו פוגעת בדמוקרטיה ובהגנה על שומרי הסף.

את דבריו חתם בקריאה לאזרחים “לאחוז בדגל המדינה” ולהביע נאמנות לשלטון החוק, ולא לשלטון עצמו.

הנאום, שנישא מעל בימת מחאה פוליטית מובהקת, המחיש פעם נוספת עד כמה התהום העמיקה בין תפיסת עולמו של מי שעמד שנים ארוכות בראש מערכת המשפט – הרואה בבית המשפט גורם מרכזי המגדיר את גבולות השלטון – לבין תפיסה הרואה בממשלה ובכנסת, שנבחרו בקלפי, את הביטוי העליון לריבונות הציבור. פער זה, שניכר היטב בנאום, ממשיך להזין את אחד העימותים החריפים והטעונים ביותר בשיח הציבורי בישראל.