גל המחאות באיראן נכנס היום (ראשון) לשבוע השני, כשההפגנות מתרחבות ומקבלות אופי אלים יותר בעיקר במחוזות המערביים. במקביל להסלמה בשטח, נרשמת החמרה ניכרת בהגבלות התקשורת, ובראשן שיבושים נרחבים בגישה לאינטרנט ברחבי המדינה.
העיתון הסעודי א-שארק אל-אווסט דיווח כי הרשויות באיראן הפעילו שורה של צעדים דיגיטליים, בהם ניתוקים אזוריים, האטה חדה במהירויות הגלישה והשבתה חלקית של שירותי VPN. לפי הדיווח, מדובר בצעדים יזומים ולא בתקלה טכנית, שנועדו להשפיע ישירות על חיי היומיום של האזרחים.
מומחי אינטרנט שצוטטו בדיווח הסבירו כי רמת השיבוש מותאמת למידת המתיחות בכל מחוז: ככל שהמחאות חריפות יותר, כך ההגבלות כבדות יותר. המשמעות בפועל היא פגיעה בתקשורת בסיסית, בעבודה ובגישה לשירותים – זאת כדי לצמצם את יכולת ההתארגנות של המפגינים.
עוד באתר:
הפרשנים מעריכים כי המהלך הדיגיטלי נועד בראש ובראשונה לקטוע תיאום בשטח ולהאט את הפצתם של תיעודים מהעימותים. בעידן שבו רשתות חברתיות הן כלי מרכזי לגיוס והנעה, חסימת האינטרנט נתפסת כקו הגנה ראשון של המשטר מול התפשטות המחאה.
ארגוני זכויות אדם מדווחים כי ההפגנות הגיעו לכ-60 ערים בלפחות 25 מחוזות, עם עשרות פצועים ועלייה בקצב המעצרים, בעיקר במערב המדינה. מנגד, דיווח של AFP מטהרן, המבוסס על נתונים רשמיים וסיקור תקשורתי, מצביע על התרחבות ללפחות 40 ערים, רובן במערב ובדרום-מערב, שם נרשמו העימותים הקשים ביותר.
לפי דיווחים רשמיים, לפחות 12 בני אדם נהרגו, בהם אנשי כוחות הביטחון, אך ארגוני זכויות אדם טוענים למספר גבוה יותר – טענה שקשה לאמת בשל מגבלות המידע. אף שהמחאה הנוכחית אינה משתווה בהיקפה לזו של 2022 לאחר מותה של מהסא אמיני, במערב רואים בה את האתגר הפנימי החמור ביותר שידע המשטר בשנים האחרונות, בעיקר בשל ההתמדה וההתרחבות הגאוגרפית.
כזכור, בריאיון למהדורה המרכזית ב'קול חי' בשבוע שעבר התייחס נתי טוביאן, יליד איראן ומומחה לזירה האיראנית, לגל המחאות במדינה והזהיר מפני הסלמה אפשרית. טוביאן הדגיש כי סימן האזהרה המרכזי להסלמה יהיה פגיעה בתקשורת. “האינדיקציה הראשונה לזה שההפגנות עוברות פאזה היא ניתוק האינטרנט”, אמר. “המשטר לא ירצה שתמונות דיכוי יזלגו החוצה”.
