יום העדות ה־67 של ראש הממשלה בנימין נתניהו התקיים הבוקר (שני) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר החקירה הנגדית בתיק 4000 חודשה במלוא העוצמה. מי שמובילה את החקירה היא עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שהתמקדה הפעם בדמותו של ניר חפץ – דוברו לשעבר של נתניהו ועד מדינה מרכזי בפרשה.
עוד בטרם החל העימות המשפטי, ביקשה התובעת לקצר את יום הדיונים בעקבות מותו הטרגי של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בני שגיא. "כולנו כואבים והמומים בשל מותו הטרגי", אמרה תירוש, והשופטים נענו לבקשה לסיים את הדיון מוקדם מהרגיל.
בהמשך, עברה החקירה ללב המחלוקת: מעמדו ותפקידו של ניר חפץ בשנים הרלוונטיות. תירוש ניסתה להראות כי חפץ לא היה דמות שולית בלבד, אלא גורם משמעותי שמעורב גם ביוזמות תקשורתיות רחבות – לרבות ניסיונות להקמת ערוץ טלוויזיה פרטי. היא הציגה קטעים מעדות חפץ, שבהם טען כי נתניהו היה "היוזם של ההליך", ואף פיקח מקרוב על הכנת מצגות ופגישות עם משקיעים.
עוד באתר:
כאשר נשאל נתניהו אם הוא זוכר את המעורבות הזו, השיב בקצרה: "באופן כללי כן". אך ככל שהחקירה התקדמה, הלך הטון והחריף. נתניהו דחה את התיאור שהוצג בפניו וטען כי מדובר בהצגה מעוותת של המציאות. לדבריו, חפץ פעל כיזם עצמאי ולא כעובד מטעמו, והמעורבות שלו התמצתה ב"פגישות בודדות לאורך שנה־שנה וחצי".
העימות החריף במיוחד סביב סוגיית שכרו של חפץ מהליכוד. תירוש הציגה נתונים שלפיהם חפץ קיבל כ־28 אלף שקל בחודש כיועץ תקשורת, ונתניהו טען שוב ושוב שאינו זוכר זאת. כאשר הוטח בו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת של העסקת יועצים דרך המפלגה, השיב: "לא זוכר את זה".
בשלב זה עבר נתניהו להתקפה חזיתית כלפי התביעה. "אם היית חוקרת אותי לפני 10 שנים הייתי זוכר", אמר, והוסיף: "את מראה לי חצאי אמיתות רק כדי לקבל כותרות. את יודעת את זה. אין שום קשר למשפט". הדברים נאמרו לאחר שתירוש ניסתה לעמת אותו עם אמירות קודמות של חפץ במשטרה.
נתניהו גם התייחס לטענות בדבר קשר אינטנסיבי עם חפץ ועם שלמה פילבר, וטען כי עדי המדינה רואים את המציאות מתוך זווית צרה. לדבריו, "האנשים הללו צר עולמם כצר נמלה", וכי תפקידו שלו היה לקבוע אסטרטגיה כוללת – לא לנהל כל פעולה תקשורתית יומיומית.
לקראת סיום הדיון, חזרה תירוש והדגישה כי לשיטתה, הממשק הממושך בין נתניהו לחפץ אינו מקרי. נתניהו מצדו התעקש כי מדובר בהפרזה, והבהיר: "אני לא זוכר שאני מתנהל מולו 20 פעם ביום… אם הייתי צריך לקבל את כל ההחלטות המיקרו־טקטיות האלו לא הייתי יכול לעבוד".
