הצעת חוק "עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו", שיוזם ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), עברה היום (רביעי) בקריאה טרומית למרות התנגדותה הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. החוק החדש מבקש לשנות מן היסוד את מאזן הכוחות בשירות הציבורי, על ידי ניתוק הכפיפות המקצועית של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מהיועמ"שית והכפפתם הישירה למנכ"לי המשרדים.
בנאום חריף שנשא במליאה, טען ח"כ בוארון כי הצעת החוק נועדה לתקן "עיוות מסוכן" שהתפתח במשך שנים. "היועץ המשפטי חדל להיות יועץ המגן ומפלס את דרכו של מקבל ההחלטות – נבחר הציבור. היועץ המשפטי הפך יותר ויותר לקובע מדיניות, למנהל על שיש לו וטו שלטוני בכל נושא, בכל עניין ובכל תחום", אמר בוארון. לדבריו, המצב הנוכחי הוביל לשיתוק מדיניות, כאשר חוות דעת משפטית הפכה מייעוץ להנחיה מחייבת ומניעה משפטית הפכה לכלי שיתוק.
ח"כ בוארון תקף ישירות את גלי בהרב מיארה וטען כי היא "לוקחת את שרי הממשלה כבני ערובה" ומעכבת תזכירי חוקים ממשלתיים. בוארון פנה ליועמ"שית בשאלה: "למה את חוששת מהחוק הזה?! האם זה בגלל שסוף סוף יוכלו היועצים המשפטים במשרדי הממשלה להגיד את עמדותיהם המשפטיות באמת, ולא לחשוש מכך שתבטלי אותם?". הוא הוסיף כי היועצים במשרדים חוששים כיום לומר את דעתם פן "יבולע להם", וכי החוק ייצור "רנסנס במערך הייעוץ הממשלתי המקצועי".
עוד באתר:
הצעת החוק קובעת שינויים מבניים משמעותיים: יועמ"ש המשרד יהיה רשאי להתייעץ בלבד עם היועמ"שית מבלי להיות כפוף לה מקצועית, והוא יהיה הגורם היחיד שינחה את מייצגי המדינה בערכאות לגבי עמדת המשרד. בנוסף, השר יוכל להנחות את היועמ"ש לפרסם תזכירי חוק בהקדם האפשרי, ובמקרים של עיכוב – יוכל השר לפרסם את התזכיר בעצמו. לפי בוארון, המטרה היא להבטיח "עקביות משפטית ומניעת השפעות חיצוניות על עמדת המשרד בהליכים משפטיים".
מנגד, דברי ההסבר לחוק מציינים כי מטרתו היא לחזק את עצמאות היועצים במשרדים, אך מבקרי החוק והיועמ"שית עצמה טוענים בחוות דעת חריפה כי מדובר בפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ובפירוק המערך כולו. המשמעות המעשית של ההצעה היא ביטול יכולתם של היועצים לפעול לפי הנחיות מקצועיות עצמאיות מול לחצים מצד השר והמנכ"ל, הממונה כמשרת אמון. למרות המחלוקת, הקואליציה העניקה גב מלא לבוארון, והחוק ממשיך כעת את דרכו אל עבר ועדות הכנסת.
