סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח״כ יריב לוין, התייחס הערב בראיון מקיף לגל הפסיקות האחרונות של בג״ץ, לסוגיית תקציבי החינוך החרדי, לרפורמה המשפטית, לחוק הגיוס ולפרשת הפצ״רית – והבהיר: השינוי במערכת המשפט הוא מאבק ארוך, אך בלתי נמנע.
לדברי לוין, תיאור המצב שבו בג״ץ פוסל שוב ושוב חקיקה של הכנסת אינו מפתיע. “כך זה בכל העולם – מיעוט שמחזיק בכוח לא מוותר עליו מרצונו”, אמר. לדבריו, שופטי בג״ץ התרגלו למצב שבו “הכול נעשה בדברם”, וכעת, כשהציבור אינו מוכן עוד לקבל זאת והכנסת מקדמת חקיקה שמשנה את המציאות, בית המשפט מגיב בניסיונות בלימה באמצעות פסיקות והחלטות מוגברות.
עם זאת, לוין דחה את הטענה שבג״ץ מצליח לעצור את התהליך. הוא מנה שורה של צעדים שכבר הושלמו: מינוי דוד זיני לראש השב״כ, מינוי השופט בדימוס קולה לנציב תלונות הציבור על שופטים, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שינוי שיטת מינוי הנציב, והשלמת ביטול הלכת “אפרופים” של אהרן ברק בדיני החוזים – הלכה שלדבריו גרמה נזק עצום למשק. “זה מאבק קשה וארוך, אבל אנחנו מתקדמים”, הדגיש.
עוד באתר:
לוין אמר כי סוגיית מערכת המשפט תהיה מרכיב מרכזי במערכת הבחירות הקרובה, בין אם ירצו בכך ובין אם לא. לדבריו, לב המאבק הוא הרכב בית המשפט העליון. בניגוד לשרי משפטים קודמים, הוא סירב למנות רק שופטים המקובלים על שופטי העליון. כיום, לדבריו, ארבעה מתוך 15 מקומות בבית המשפט העליון פנויים, ובקדנציה הבאה יתפנו חמישה נוספים. “אם ננצח בבחירות ולא תהיה הסכמה לשינוי אמיתי – פשוט לא ימונו שופטים. בית המשפט ירד לשישה שופטים וייעלם. לא תהיה להם ברירה”, אמר.
בהתייחס לביקורת מימין על כך שהרפורמה לא התקדמה במהירות מספקת, טען לוין כי הנושא המשפטי היה בלב השיח הציבורי עוד לפני הבחירות, וכי בחירתו למקום הראשון בפריימריז בליכוד נבעה ישירות מהאג’נדה הזו. לדבריו, עצירת החקיקה לאחר “ליל גלנט” במרץ 2023 נתפסה כחולשה, והובילה לדורסנות מוגברת מצד בג״ץ. מאז 7 באוקטובר, אמר, חלה הבנה ציבורית רחבה הרבה יותר לעומק הנזק שגרמה מערכת המשפט – במיוחד בנושאים ביטחוניים.
לוין התייחס גם לסוגיית חוק הגיוס והקשר עם הציבור החרדי. לדבריו, אבן הראשה היא הרכב בית המשפט העליון, אך במקביל יש להשלים את חקיקת חוק הגיוס. “הנוסחה שמתגבשת משמרת את עולם התורה, מייצרת תהליך הדרגתי, נותנת פתרון לצורכי הצבא ולחברה החרדית עצמה”, אמר. לדבריו, יש מי שמנסים להכשיל את המהלך משיקולים פוליטיים, אך שילוב של חוק גיוס מוסכם עם שינוי בהרכב בג״ץ יביא את ישראל “למקום הרבה יותר טוב”.
באשר לתחושת הפגיעה בציבור החרדי – סנקציות, מעצרים, עיכוב תקציבים – אמר לוין כי מדובר בצירוף של פחד, שנאה ומאבק על זהותה של המדינה. לדבריו, הרפורמה המשפטית נועדה בראש ובראשונה להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. “המאבק הוא לא רק על דמוקרטיה, אלא על השאלה האם ישראל היא מדינה יהודית או עוד מדינה ככל העמים”, אמר. הוא הוסיף כי קיימת בקרב חלקים בציבור תחושת איום דמוגרפי, והאמונה שבית המשפט העליון הוא המגן האחרון על אורחות חייהם – תפיסה שלדבריו שגויה ומסוכנת.
לוין הדגיש כי שותפות הליכוד עם המפלגות החרדיות אינה חשבון פוליטי גרידא, אלא שותפות ערכית עמוקה סביב זהותה היהודית של המדינה, כבוד למסורת וללימוד התורה. לדבריו, גם אם החרדים היו מצטרפים לממשלת שמאל, בטווח הארוך היו מוצאים עצמם מחוץ לשלטון.
בסוגיית פרשת הפצ״רית והיעדר חקירה, טען לוין כי בג״ץ פועל באופן שיטתי למניעת בירור האמת. לדבריו, כל מועמד הגון וישר שנועד ללוות את החקירה נפסל בתירוצים שונים. עם זאת, הדגיש כי מי שאמורה לחקור בפועל היא המשטרה, וקרא ללחץ ציבורי כבד על המשטרה לבצע חקירה מקצועית מלאה, לזמן עדים, לחקור חשודים ולנסות לגייס עד מדינה – כפי שנעשה בכל חקירה אחרת.
לוין אמר כי ברור שהחקירה כיום קשה יותר בשל חלוף הזמן, אך היא עדיפה על הימנעות מוחלטת. “בסוף הציבור רואה ומבין שנעשים כל המאמצים למנוע את גילוי האמת”, אמר, והביע ביטחון כי האמת תצא לאור.
לסיום התייחס לוין להפגנות ולמשברים שעצרו את החקיקה בעבר. לדבריו, ההפגנות לא גרמו לו עצמו לסגת, אך השפיעו על אחרים בקואליציה. כיום, לאחר 7 באוקטובר, הבהיר, יש הבנה ציבורית רחבה הרבה יותר שאי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. הוא בירך על החלטת ש״ס ויהדות התורה לאפשר קידום חקיקה משפטית, והודה ליו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן על עבודה אינטנסיבית. “החשיבות של השינוי ברורה היום כפי שלא הייתה ברורה מעולם”, סיכם.
האזינו לראיון המלא מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
