הגאון הרב צבי אריה אדלר, ראש ישיבת באר התורה בביתר עילית, פותח את פינתו השבועית בשאלה נוקבת על הפסוק הראשון בפרשת השבוע: "וידבר אלוקים אל משה, ויאמר אליו אני השם". על פניו, יש כאן סתירה פנימית עמוקה, שכן שם 'אלוקים' מייצג את מידת הדין הקשה, בעוד שם הויה ('השם') מסמל את הרחמים האינסופיים. "זה דבר שנראה לכאורה בעיני בשר ודם, דבר שהוא ממש סותר מיסודו", מסביר הרב, אך דווקא במתח הזה טמון סוד ההשגחה הפרטית שמלווה את עם ישראל לאורך הדורות.
הרב אדלר מגייס את פירושו של ה'אור החיים' הקדוש, המקשר את הפסוק למילים בתהילים "מוציא אסירים בכושרות". על פי המדרש, המילה 'בכושרות' היא הלחם של בכי ושירות – מצב פרדוקסלי שבו "אלו בוכים ואלו שמחים". בעוד שבטבע, אסון כמו רעידת אדמה פוגע בכולם ללא אבחנה כי "אינו מבחין בין צדיק לרשע", ביציאת מצרים התרחש נס של דיוק אלוקי: המצרים בכו על מתיהם, וישראל שוררו בצאתם לחירות. "באותו רגע מצרים מקברים את מתיהם… ועם ישראל מאושר", מדגיש הרב.
המסר האקטואלי מהדהד בעוצמה על רקע התקופה הסוערת בה אנו חיים. "קורים מסביבנו המון דברים גדולים… זמנים לא פשוטים", אומר הרב אדלר, ומשווה את המצב הנוכחי לנס מצרים. הקדוש ברוך הוא מבטיח שגם כשהסערה משתוללת בחוץ, ומסביב יש הרס ופחד, עם ישראל נשמר בתוך בועה של השגחה. "אני יכול בתוך הסופה שיהיה שקט… יכול להיות שפשוט יהיה שם איזה פינת, חלקה כזאת ששום דבר לא יקרה בה", הוא מסביר את ההבטחה האלוקית המיוחדת לעם הנבחר.
עוד באתר:
לסיום, מחזק הרב את המאזינים באמונה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה, וכוחה של הפרשה להשפיע גם על המציאות העכשווית. "אנחנו למעשה נוסעים בתוך הזמן", הוא מצטט את הרב דסלר, ומסיים בתפילה לגאולה שלמה. המסר המרכזי הוא שאפילו כשנדמה שהעולם סביבנו בוער, יש מי שמכוון את הדברים בדייקנות. "זה לא טראמפ קובע ולא טראמפ מחליט", מסכם הרב, "כי מי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
האזינו לפינה המלאה ששודרה בסיומה של מהדורת סוף השבוע ב'קול חי':
