פתרון דיגיטלי

בלי הגיון: למה נער בן 17 חייב ליווי הורי לסתימה בשן

'עושים סדר': אמא ל-7 זעקה על הדרישה ללוות נערים לטיפולי שיניים. פרופ' דוידוביץ' הבהיר כי החוק מתיר טיפול מגיל 14, אך רופא שיניים הסביר את הפחד מתביעות: "סתימה הופכת לטיפול שורש בשניות"

ישראל מאיר

כ"ט בטבת תשפ"ו, 18/01/26 19:06 עודכן: 19:09

א+

א-

בן 17 ישראל מאיר ליווי הורי עושים סדר פרופ' נדב דוידוביץ'רופא שיניים רפואת שיניים

מטופל אצל רופא שיניים | צילום אילוסטרציה: pixabay

מצוקה יומיומית של הורים למשפחות ברוכות ילדים עלתה לדיון מעמיק בתכנית 'עושים סדר' ב'קול חי' בהגשת ישראל מאיר. במרכז הדיון עמדה אסנת, אמא לשבעה ילדים, שהציפה בעיה מקוממת: הדרישה הגורפת של מרפאות השיניים לנוכחות פיזית של הורים בכל טיפול שגרתי, גם כאשר מדובר בנערים בוגרים בני 17 הלומדים בישיבות מרוחקות. "יש לי בנים גדולים בישיבות בצפון ובדרום", תיארה אסנת את האבסורד, "וכל פעם שיש טיפול שיניים, זה מצריך ממני או מבעלי האברך לנסוע איתם, גם כשיש ליד הישיבה שלהם מרפאה". לדבריה, המרפאות מסרבות לטפל בנערים ללא ליווי הורי, אפילו עבור סתימה פשוטה, מה שגורר ביטול ימי עבודה והוצאות מיותרות.

המנחה ישראל מאיר חידד את האבסורד שבמצב הקיים, בו נער בגיל 17, הרשאי על פי חוק להוציא רישיון נהיגה ולשאת באחריות לחיי אדם בכביש, מנוע מלקבל טיפול רפואי בסיסי באופן עצמאי. אסנת הוסיפה וסיפרה על הקושי הביורוקרטי הנוסף: "הם מאוד מקשים, עושים כל פעם סתימה אחת. גם אם יש תוכנית טיפול, הם לא מסכימים לעשות כמה סתימות ברצף", מה שמחייב את ההורים לטרטר את עצמם שוב ושוב למרפאה.

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שהצטרף לשיחה, הציג את הצד החוקי של הסוגיה והפתיע כשאמר כי הנהלים דווקא מאפשרים גמישות מסוימת. "הגבול הוא גיל 14, ששם אנחנו אומרים שילד יכול לתת הסכמה באופן עקרוני", הסביר פרופ' דוידוביץ'. לדבריו, בטיפולים פשוטים כמו שיננית או סתימה, נער מעל גיל 14 אמור להיות מסוגל לתת הסכמה מדעת ללא צורך בהגעת הורה. הוא הפנה לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא, וציין כי "עד גיל 14 צריך את האפוטרופוס, אך מעל גיל 14 הילד יכול לתת הסכמה, אלא אם מדובר במשהו מורכב כמו ניתוח או הרדמה".

למרות דבריו של פרופ' דוידוביץ' על הנהלים היבשים, ד"ר טל, רופא שיניים במקצועו שהצטרף לדיון, הציג את המציאות המורכבת בשטח והסביר מדוע רופאים חוששים לקחת סיכון. "בפועל מה שקורה זה שיש המון תהיות ולבטים בנוגע לפן הרפואי, ומכאן גם זה משליך על הפן המשפטי", הסביר ד"ר טל. הוא הדגיש כי ברפואת שיניים, בניגוד לרפואה כללית, המצב יכול להשתנות תוך שניות: "פתחתי את השן לסתימה, אני רואה שזה טיפול שורש, אי אפשר לעצור. אני צריך את ההסכמה בזמן אמת".

ד"ר טל הוסיף כי החשש מתביעות ומאי-הבנה של המטופל הקטין גובר על הנוחות שבוויתור על ליווי ההורה. "כשילד בן 14 אומר כן, הוא לא מבין שיש לזה עלות של אלפי שקלים במקום מאות, ולאיזו תוצאה זה מוביל", טען. עם זאת, הוא הסכים כי הפתרון הטכנולוגי עשוי להיות המפתח לשינוי: "אם מצליחים להחתים מרחוק וההורה זמין, ואין עם זה שום בעיה, ההורה חותם שהוא מסכים – אנחנו בעד. זה היה מאוד מקל עלינו כרופאי שיניים".

הדיון הסתיים בהבנה כי קיים פער משמעותי בין חוזרי משרד הבריאות לבין הפרקטיקה הזהירה של המרפאות, המבקשות להגן על עצמן משפטית. בעוד שהטכנולוגיה מאפשרת אישורים מרחוק וחתימות דיגיטליות, השטח עדיין מתנהל בשיטות שמרניות, המאלצות הורים לנסוע שעות ארוכות רק כדי "להחזיק את היד" לנערים בוגרים בטיפולים שגרתיים. המסקנה העולה היא הצורך בחידוד הנהלים ויצירת מנגנון דיגיטלי שיאפשר להורים לאשר טיפולים מרחוק, תוך שמירה על ההגנה המשפטית של הרופאים.

האזינו לאייטם המלא מתוך 'עושים סדר' א-ד ב-18:00 ב'קול חי':