נס רפואי: במרכז הרפואי שערי צדק תועד לאחרונה מקרה חריג במיוחד, כזה שגם אנשי מקצוע ותיקים כמעט ואינם פוגשים במהלך הקריירה: מטופל עם סרטן ריאה מתקדם ביותר, שסבל מחסימה כמעט מוחלטת של דרכי האוויר, הגיע להחלמה מלאה – עד כדי הסרה מוצלחת של תומכן נשימתי, אמצעי שמיועד בדרך כלל לשלב פליאטיבי בלבד.
לדברי פרופ' ניר פלד, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים, מדובר בתרחיש יוצא דופן. "זהו שילוב נדיר של תזמון מדויק, חשיבה רב־תחומית ותכנון טיפולי מוקפד, שהצליח לשנות מהלך מחלה שבעבר נחשבה כמעט חסרת סיכוי", אמר.
הסיפור החל לפני כשנתיים, כאשר גבר כבן 70, עם רקע רפואי מורכב שכלל יתר לחץ דם, סוכרת ושחמת כבד, הגיע לחדר המיון במצב של קוצר נשימה חמור. בדיקות הדמיה גילו גוש שחסם את הסימפון הראשי של הריאה הימנית, וביופסיה אישרה את האבחנה: סרטן ריאה מסוג Squamous עם גרורות גם לריאה השמאלית – שלב 4.
עוד באתר:
"הבעיה הראשונה לא הייתה רק אונקולוגית, אלא פיזית ממש", הסביר ד"ר באסל דבאח. "האוויר כמעט שלא עבר. בלי פתיחת דרכי הנשימה, לא היה סיכוי שטיפול נגד הסרטן יוכל לפעול".
בדיון רב־מקצועי הוחלט על החדרת תומכן לפתח הסימפון, כדי לאפשר נשימה תקינה. במקביל גובשה תוכנית טיפול אישית שכללה קרינה להפחתת נפח הגידול וכימותרפיה. טיפול ממוקד לא התאפשר, מאחר שהגידול לא נשא מוטציות מתאימות. "אפשר לדמות את זה לניסיון לתקן מנוע כשכביש הגישה חסום", תיאר פרופ' פלד. "צריך קודם לפתוח את הדרך".
במהלך כשנתיים ליווה הצוות את המטופל, שהתמודד גם עם תופעות לוואי מורכבות של הקרינה. ואז הגיעה נקודת המפנה: בדיקות המעקב הראו היעלמות מלאה של המחלה משתי הריאות. "בשלב הזה עלתה שאלה שכמעט לא שואלים", אמר ד"ר דבאח. "האם יש עדיין צורך בתומכן?".
תומכנים בדרכי האוויר נחשבים פתרון פליאטיבי זמני. הם עלולים להזדהם, להיסתם ודורשים תחזוקה שוטפת, והסרתם כרוכה בסיכון לדימום משמעותי. למרות זאת, לאחר הערכה זהירה, הוחלט להסיר את הסטנט – וההליך עבר בהצלחה מלאה.
"היום כשליש מחולי סרטן הריאה יכולים להגיע לריפוי ממשי", ציין פרופ' פלד. "לא רק להאריך חיים, אלא להגיע לגיל זקנה. לפני עשור זה היה כמעט בלתי נתפס". לדבריו, אין נוסחת קסם אחת: הכלים מוכרים – ניתוח, קרינה, כימותרפיה, אימונותרפיה – אך ההבדל האמיתי טמון בהתאמה אישית, בעיתוי ובשיתוף פעולה בין תחומים. "זו עבודת תזמור: לדעת מתי ואיך לשלב בין טיפול בגידול עצמו לבין טיפול בנזקיו".
באשר לשאלה האם ניתן לשחזר הצלחה דומה אצל מטופלים נוספים, הצוות נוקט זהירות אך מביע אופטימיות. "גידולים דומים עשויים להגיב באופן דומה", אמר פלד. "כשמושגת תגובה עמוקה כל כך, ברוב המקרים המחלה גם אינה חוזרת".
כיום, בחסדי שמיים, חי המטופל ללא תומכן וללא עדות למחלה פעילה, עם איכות חיים כמעט מלאה. עבור הצוות הרפואי, זהו מקרה שממחיש עד כמה רפואה מדויקת, סבלנות ועבודת צוות יכולות לשנות גם סיפורים שנראו אבודים מראש.
