סכנה ממשית

מחדל חמור: 41% מחדרי הניתוח בישראל חשופים לירי

דוח מבקר המדינה חושף כי למעלה ממחצית ממיטות האשפוז וכ-41% מחדרי הניתוח בישראל אינם ממוגנים

קובי אליה

ח' בשבט תשפ"ו, 26/01/26 17:43

א+

א-

רופאים, חדר ניתוח, בית חולים. אילוסטרציה | צילום: pixabay

תמונה מדאיגה במיוחד של מוכנות העורף הרפואי נחשפה בדיון הוועדה לביקורת המדינה, בעקבות דוח מבקר המדינה העוסק במיגון בתי החולים. הנתונים מציגים מציאות בה "כ-56% ממיטות האשפוז הכלליות בישראל (כ-10,500 מיטות) אינן מוגנות". המצב חמור לא פחות גם בלב העשייה הכירורגית והאבחונית, כאשר כ-41% מחדרי הניתוח ו-61% ממכשירי הדימות החיוניים, כדוגמת CT ו-MRI, עומדים חשופים ללא מיגון הולם. יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, התריע כי הדוח מצטרף לשורה של דוחות המצביעים על כשלים בניהול האזרחי מאז ה-7 באוקטובר, וציין כי "פגיעה או אי־תפקוד של מערכת האשפוז עלולים לפגוע בחוסנו של העורף… ואף ביכולת הלחימה בחזית".

הפערים במיגון בולטים במיוחד באזורי הספר ובמוסדות לאוכלוסיות פגיעות. בבתי החולים הממוקמים בסמוך לגבולות, בהם הסיכון המיידי גבוה יותר, 48% ממיטות האשפוז ו-67% ממכשירי הדימות אינם מוגנים, מציאות המאלצת צוותים רפואיים להעניק טיפולים מצילי חיים תחת אש באתרים חשופים. המצב בבתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים מוגדר חמור במיוחד, כאשר במחוז דן, שיעור המיגון במוסדות אלו צונח ל-7% בלבד. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, תיאר את הדילמה הבלתי אפשרית בשטח: "במהלך המלחמה התקבלו הנחיות לעצור פעילות במתחמים שאינם ממוגנים, וחולים רבים שוחררו לבתיהם אף שנדרשו להמשך אשפוז".

במוקד הדיון עמד הפער התקציבי העצום בין הצורך המבצעי לבין המשאבים שהוקצו בפועל. על פי הנתונים שהוצגו, "עלות סגירת פערי המיגון מוערכת בכ-4.8 מיליארד ש"ח, אך הממשלה תקצבה בפועל פרויקטים בסך של כחצי מיליארד ש"ח בלבד". משמעות הדבר היא כי למעלה מ-4.3 מיליארד ש"ח הדרושים למיגון בטווח הארוך נותרו ללא מענה. מנגד, משרד האוצר טען להגנתו כי כל מבנה שנבנה החל משנת 2013 עומד בסטנדרטים המחמירים, וכי מאז פרוץ המלחמה אותרו תקציבים שסייעו למיגון של למעלה מ-3,000 מיטות.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ניסה לאזן בדבריו בין המחסור התקציבי לבין המסר של מוכנות המערכת. לדבריו, "מערכת הבריאות לא מתוקצבת כמערכת חירום אבל מערך האשפוז הכללי ערוך ומוכן להתמודד גם בעת משבר". הוא הדגיש את האתגר הייחודי של ישראל, שבה נטל החירום על מערכת הבריאות הוא חסר תקדים בהשוואה עולמית, והוסיף: "האיומים על מערכת הבריאות מגוונים, ומה שמתאים להתמודדות עם איום טילים אינו בהכרח מתאים להתמודדות עם רעידות אדמה". בר סימן טוב ציין כי הדאגה המרכזית שלו אינה למערכת האשפוז הכללית, אלא לצורך בהיערכות מתמדת לנוכח התקופה הרגישה.

הדיון הדגיש את הצורך הדחוף בפעולה, לאור האיומים המתפתחים בזירה הביטחונית. ח"כ שוסטר הזכיר כי "ההשפעה של פערי המיגון באה לידי ביטוי בפועל בפגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה". סא"ל משה שלמה מצה"ל חיזק את הדברים כשהסביר כי "קריטריון המיגון נגזר מאיומים מחמירים מאוד, לרבות טילים בליסטיים בטווחים קצרים". לדבריו, מתבצע סקר מיגון רחב שבו הושלמה כ-40% מהעבודה, אך הפתרון המלא תלוי בהחלטת ממשלה ובתקצוב ייעודי.