בצל מלחמת הצללים המתחוללת במרחב הדיגיטלי, מליאת הכנסת אישרה באופן סופי את הארכת המנדט של גופי הביטחון לפעול בעוצמה נגד איומי סייבר. החוק, שאושר בקריאה שנייה ושלישית בתמיכתם של 12 חברי כנסת וללא מתנגדים כלל, מאריך את הוראת השעה המיוחדת עד ליום 31 בינואר 2027. משמעות ההחלטה היא שמערך הסייבר הלאומי, השב"כ, צה"ל והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ימשיכו להחזיק בסמכויות נרחבות לבלום תקיפות סייבר חמורות המכוונות נגד ספקי אחסון ושירותים דיגיטליים חיוניים.
החוק המתוקן מעניק למדינה "כיפת ברזל דיגיטלית", המאפשרת לגופים אלו להתערב בזמן אמת כאשר מתגלה תקיפה המוגדרת "חמורה". במסגרת הדיון אושר גם תיקון טכני אך משמעותי בסעיף הדיווח, המחדד את ההגדרות בחוק. מעתה, פגיעה בשירותים חיוניים תוגדר משפטית כפגיעה באופן חמור ברציפות האספקה של השירותים לציבור, הגדרה שנועדה להתאים את החוק למציאות המשתנה ולעוצמת המתקפות המעודכנת שמולה ניצבת ישראל.
בדברי ההסבר שנלוו להצעת החוק, הובהר כי הארכת הסמכויות אינה מותרות אלא כורח המציאות הביטחונית. המחוקק הדגיש כי "לנוכח מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר ולנוכח ההערכות המקצועיות של הגופים באשר לחומרת איומי הסייבר במגזר השירותים הדיגיטליים והסיכונים הנשקפים מהם, עמדת הגופים היא כי יש צורך לשמר את הסמכויות והכלים הנדרשים לצורך ההתמודדות עם תקיפות במרחב הסייבר שנקבעו בחוק". ההערכה המקצועית גורסת כי ללא כלים אלו, המדינה תתקשה לספק הגנה אפקטיבית על תשתיות המידע שלה.
עוד באתר:
ההחלטה להאריך את החוק בשנה נוספת נובעת מההבנה כי המרחב הדיגיטלי הפך לחזית לחימה לכל דבר ועניין. החוק נועד להבטיח כי במקרה של מתקפה רחבה, המדינה תוכל לפעול במהירות "לשם שמירה על ביטחון המדינה, ביטחון הציבור ומניעת פגיעה חמורה ברציפות אספקתם של שירותים חיוניים לציבור". בכך, הכנסת מאותתת כי ההגנה על העורף הדיגיטלי – משרתים ועד שירותי ענן – היא משימה לאומית בעדיפות עליונה לשנה הקרובה.
