כל המספרים

מספרי המלחמה: כחצי מיליון אזרחים נזקקו לטיפול נפשי

עשרות אלפי מטופלים, עלייה חדה בפניות לבריאות הנפש ושיעורי תמותה נמוכים מהמקובל בעולם: משרד הבריאות פרסם דוח מסכם: הלקחים ממערכת הבריאות במלחמת התקומה | פערי מוכנות מהותיים לשעת חירום

צבי טסלר

י' בשבט תשפ"ו, 28/01/26 08:09 עודכן: 09:15

א+

א-

שלט המוביל למרכז לבריאות הנפש איתנים | צילום: פלאש 90

משרד הבריאות פרסם הבוקר סיכום מקיף של פעילות מערכת הבריאות במהלך מלחמת 7 באוקטובר ובתקופת מבצע "עם כלביא", לצד מסקנות צוותי הבדיקה שעסקו בהפקת לקחים מהתנהלות המערכת בשעת חירום.

מהדוח עולה כי במהלך תקופת הלחימה טופלו כ־24 אלף בני אדם בבתי החולים, והמכון הלאומי לרפואה משפטית זיהה וקבע את נסיבות מותם של כ־1,765 נרצחים וחטופים-חללים. עוד נמסר כי בשנת 2025 טופלו כ־435 אלף איש במרפאות בריאות הנפש, עלייה של כ־30 אחוזים לעומת 2022, וכ־1,600 חיילים ונפגעי פעולות איבה אושפזו במסגרות שיקום.

צוותי הבדיקה, בראשות ארנון אפק, הצביעו על שורת צעדים נדרשים לחיזוק המערכת. בין ההמלצות המרכזיות: הסדרת מעמדה וסמכויותיה של רשות אשפוז עליונה, איוש חמ״ל משרד הבריאות סביב השעון גם בשגרה, שיפור מוכנות מגן דוד אדום ושאר גורמי החירום, והבטחת הסכמי חירום עם ספקים חיוניים, חברות תעופה וחברות שינוע ימי. בנוסף הומלץ להגדיל את המלאי הרפואי כך שיספיק לשני חודשי פעילות רצופים.

בסוגיה הרגישה של טיפול רפואי במחבלים המליצו הצוותים לקבוע נוהל ותקן מוסדר, להקים מתקן ייעודי בשיתוף שירות בתי הסוהר או המשטרה הצבאית, ולהגדיר חלוקת סמכויות ברורה בין הגופים המעורבים. עוד נקבע כי יש להקים רשם קליני לאומי לשיקום, לבחון הקמת גוף מתכלל לניהול והפניית מטופלים בהתאם לזמינות מיטות ולמקום מגוריהם, ולהתאים את תקינת מיטות השיקום לצרכים המשתנים תוך חיזוק כוח האדם המקצועי.

בדוח צוין כי יש לווסת את פינוי הפצועים משדה הקרב למגוון רחב יותר של בתי חולים, ולא להסתמך רק על מרכזי העל. עם זאת, הודגש כי פצועי צה״ל זכו לטיפול מיטבי, הודות לשילוב של טיפול ראשוני בשטח, פינוי מהיר וניצול יעיל של משאבי המערכת. לפי נתוני הצבא, שיעורי תמותת הפצועים במלחמה נמנים עם הנמוכים שתועדו בתנאי לחימה.

מהנתונים שפורסמו עולה כי שיעור הפטירה מקרב הפצועים שפונו לבתי החולים ב־7 באוקטובר עמד על 0.6 אחוזים, וב־8 באוקטובר על 0.4 אחוזים. בקרב פצועים באורח קשה עמד שיעור התמותה על 6.9 ו־6.8 אחוזים בהתאמה נתונים הנחשבים נמוכים גם בהשוואה בינלאומית, למרות היקפי הפגיעה החריגים.

עוד צוין כי תחילת הלחימה חפפה לשעת חילופי משמרות בבתי החולים סורוקה וברזילי, שבהן נכחו במקביל שתי משמרות וצוותים מתוגברים, דבר שתרם להרחבת יכולת המענה. ביום הראשון ללחימה הופעל ויסות שניוני וכ־150 פצועים הועברו לבתי חולים במרכז הארץ.

על רקע המתיחות מול איראן אמר מנכ״ל משרד הבריאות כי בימים האחרונים התקיימו דיונים עם הצבא וקופות החולים לשמירה על מוכנות. לדבריו, רמת הכוננות לא שונתה, אך רמת המוכנות הוגברה, מתוך הבנה שמדובר במציאות ביטחונית דינמית שעשויה להשתנות בכל עת.