"אני קונה רק שירי שמחה ורגש": שיחה נחושה וכואבת

מגיד המישרים הגאון הרב מנחם שטיין התייחס בתכניתו שיחת היום ב'קול חי' לסגנון המוזיקה הקיים היום במגזר. לצורך הוספת נופך נוסף וזווית מקצועית-מוזיקלית לתמונה הרחבה, נענה לקריאה המלחין הנודע הרה"ח ר' חיים בנט, והצטרף לשידור לשיחה ארוכה מרתקת ומשמעותית ולאחמ"כ גם מאזינים מהזווית של "השטח".

בין שירת הים ל"בום-בום של הג'ונגל": האם איבדנו את השמחה היהודית?

"ערב שבת שירה, הזמן בו עם ישראל חוגג את כוחו של הניגון" פתח הרב מנחם שטיין "הופך השנה לזמן של חשבון נפש נוקב בעולם החתונות". מתי הפכו החתונות היהודיות מדיסקוטק רועש לשמחה של התרוממות הלב?

סיפור אישי ומטלטל של דניאל, בחור ישיבה מצוין שחווה משבר רוחני עמוק בישיבה הגדולה. "הרגשתי כמו קיר אטום, מחיצת ברזל ביני לבין הגמרא", הוא מתאר. דניאל, שהיה מכור למוזיקה מודרנית ועדכנית שעות רבות ביום, לא קישר בין ההתמכרות לבין הירידה בלימוד.

השינוי הגיע בחתונה של חבר, שם ניגנה תזמורת בסגנון "של פעם" – ניגונים קדושים במקצבים עדינים. "למחרת הרגשתי כאילו נטעה בי נשמה חדשה. צללתי לתוך דברי הגמרא כאדם צמא במדבר". הסיפור הזה ממחיש את דברי הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל, שהיה בורח מחתונות רועשות ואומר: "כיצד אפשר להשתתף בחתונה כזו? הנשמות שמגיעות מגן עדן בורחות בגלל הניגונים הזרים".

רב אומן השירה, הרב חיים בנט: "הלב כבר לא שמח"

אורח הכבוד בשידור היה המלחין האגדי הרב חיים בנט, שמלווה את המוזיקה החסידית כבר יובל שנים. בקול רועד מכאב, סיפר בנט על הדור ש"לא ידע את יוסף". "ניגנתי בחתונות עשרות שנים," סיפר בנט. "פעם הלב היה שמח. היום, חבר אמר לי: 'נראה לי שרק הרגליים שמחות, הלב כבר לא שם'. שמעתי מחצרץ חילוני שמנגן גם בפאבים בתל אביב וגם בחתונות בבני ברק, והוא אומר לי בזעזוע: 'רב חיים, אין שום הבדל. אותו דיסקוטק בדיוק'."

בנט הזכיר את הכינוס שערך הגאון רבי יגאל רוזן שליט"א לפני עשורים, בו הזהיר את בעלי המנגנים מההידרדרות הצפויה. "הבעיה היא שגדל דור שכבר לא יודע מה זה טוב, המוזיקה הזו חיסלה את הרגשות".

עדות מהאולם הסמוך: הניגוד המדהים

מאזין בשם אברהם שיתף בחוויה אישית מהשבוע האחרון: הוא שהה בחתונה של משפחת רבנים חשובה, אך הרעש וה"טרנסים" היו בלתי נסבלים. "יצאתי החוצה כי לא יכולתי לסבול את הדציבלים. נכנסתי באקראי לאולם הצמוד, ושם הייתה תזמורת עם מקהלה, בנועם, בשירים של פעם. כל האולם רקד! היה אפשר לדבר, הייתה שמחה אמיתית. חזרתי הביתה עם השמחה מהחתונה שלא הוזמנתי אליה".

איך מחזירים עטרה לישנה?

במהלך השידור עלו מספר הצעות מעשיות לשינוי המצב:

> אחריות בעלי השמחה: "אני קונה מוצר ואני קובע," הסביר אחד המשתתפים. יש להגיש לתזמורת רשימה ברורה של שירים ומקצבים מראש, ולא להיכנע ללחצים של "מארגנים" מטעם הישיבה.

> עמידה של התזמורות: מאזין בשם משה הציע שבעלי המנגנים יפגינו ביטחון עצמי ויסרבו לנגן מקצבים זרים, גם אם הבחורים מבקשים.

> חינוך ליראת שמיים: המוזיקה היא רק הסימפטום. יש לחזק את עולם הרגש והקדושה בישיבות כדי שהבחורים יחפשו מעצמם את הניגון המרומם.

סיכום: מוזיקה היא חלק ממתן תורה

הגאון מווילנה ותלמידיו לימדו כי משה רבינו הוריד מהר סיני עשרה סוגי ניגונים שהיו משמשים בבית המקדש כדי להביא את האדם לתשובה. "אם אדם היה שומע את הניגונים המדויקים הללו, נפשו הייתה יוצאת מרוב דבקות".
אנו עומדים בפני שבת שירה. זה הזמן של כל אחד מאיתנו לבחור: האם אנו רוצים "בום-בום של ג'ונגל" או שירה שמבקעת רקיעים? כפי שסיכם הרב בנט: "זה בנפשנו, ממש בנפשנו".

האזינו לדברים מתוך התכנית 'שיחת היום' ב'קול חי':