עולם שנה ונפש: ט"ו בשבט ואנחנו | טור מיוחד

ט"ו בשבט: האדם חווה בחייו עליות ומורדות, המוח והלב אינם במצב סטטי קבוע והרגשות מטלטלות את האדם בצוק העיתים ובאתגרי החיים, אבל השכל דורש יציבות ומצב אחיד בכל עת ובכל זמן אם כן נשאלת השאלה כיצד יש לנווט את הנפש והמחשבה, הלב והמוח, האם במצב קבוע או בעליות או מורדות?

לא רק הנפש דורשת שינוי וריגוש, גם תחנות הזמן של מועדי ישראל אינם רק ימי שמחה, החגים ומועדים הינן יחידות זמן נפרדות שמחלקות את יחידת הזמן לפני החג ולאחריו, עיצומו של יום הוא בעל משמעות מסוגלת אבל גם כזאת שדורשת מאתנו מחשבה והבנה על מהות היום ומשמעותו.

תהליך ההתבגרות

חיי האדם מחולקים לשלושה חלקים: השליש הראשון מהלידה עד גיל עשרים: ימי הינקות והלידות האדם גודל ומתגדל גופנית ורוחנית עד שהוא עומד על שלימותו ומלואו, לכן אין בית דין של מעלה מענישים עד גיל עשרים.

השליש השני העיקרי והמשמעותי: האדם ממציא את עצמו מחדש על ידי כח החיות שבו, האדם מתחיל ליצור לבנות ולברוא, כח החיות שבו הופך את האדם ממקבל לנותן וממושפע למשפיע, כזה שיוצר חיים מעצמו על ידי כח הבחירה בחיים וקיום התורה והמצוות. כלשון השם משמואל: "ואז הגיעה העת להתחזק ביתר כח ועוצם בעבודת ה' יתברך בחיות חדשה לשאת פרי לטובה ומאי (ומהו) פרי(?) מצוות"

השליש השלישי בו האדם נחלש מכוחו הגופני ויותר עוסק בענייני חכמה ודעת וכפי שאמרו חז"ל במסכת אבות: 'בין ארבעים לבינה ובין חמישים לעצה' ונגדם הם ימות המשיח שאין לנו בהם יכולת וכח הבחירה. ימי הזקנה שלאחר גיל שישים אינם נחשבים כי שנים אלו יונקים מכח החיות של השנים הקודמות ואין בהם כח חיות בפני עצמם.

התגלמות הגדילה בתקופת השנה

האלמנטים 'נפש עולם שנה' אינם רק שלושה דברים הכוללים את כל הבריאה, אלא מחוברים ומבטאים זה בזה את היכולת התהליך ההתפתחות והצמיחה כל אחד בדרכיו שלו אבל בשבלים שווים:

תהליך הגדילה של האדם ותקופות ימי חייו צעיר, בוגר, ומבוגר, מתגלמות גם בתקופות והתהליכים של הזמן המגודרת 'שנה', האלמנטים השווים מתגלמות גם כן בתקופות השנה לפי חגי ומועדי ישראל, כל תקופה מחולקת לארבעה חודשים שיחד יוצרים את יחידת הזמן המוגדרת שנה.

השנה מתחילה מא' בתשרי או יותר נכון מט"ו בחודש תשרי שאז מתגלית מידת החסד ומידת האהבה על ידי ה' יתברך לעם ישראל, בשליש הראשון של השנה נבנה עם ישראל אט אט ומשתלם והולך לו עד י"ד בשבט, הבריאה מקבלת את מי הגשמים ומקבלת כח להצמיח מחדש.

אך בט"ו בשבט מגיע השליש האמצעי והמשמעותי ביותר: אסיפת הכח והוצאתו לאור מן הכח אל הפועל, לכן עיקר חגי ומועדי ישראל פורים, פסח ושבועות חלים בארבעת החודשים שבין ט"ו בשבט לט"ו בסיון, בימים אלו יצאנו ממצרים, התמסדנו לאומה, וקבלנו את התורה.

שנה עולם נפש

גם בגוף אדם עצמו יש את שלושת היחידות והשלבים: החלק התחתון הוא החלק הגשמי והפחות, החלק העליון הלב והמוח הרוחניים והזכים, האמצעי הכבד, הטחול, הלב, ושאר האברים הפנימים הממוצעים שהם משיפיעים על מידות האדם ולכן הם הם החלק העיקרי שבו.

כמו כן 'עולם' מחולק לשלושה: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, ושני אלפים ימות המשיח, השנים הממוצעות-שנות תורה, הם השנים שדורשים מאיתנו עבודה רוחנית והתקדמות אישית בלימוד התורה ובקיום המצוות. דווקא בשליש האמצעי יש לנו יכולת לבנות ולהבנות ולתת ערך משמעותי למציאות חדשה שתלויה בנו.

בט"ו בשבת אנחנו מתחילים את יחידת הזמן העיקרית של השנה, ברגע אחד הנביעה מתחילה לנבוע ולהציף את מעיין החיים בכח חיוני וחושני, וזו בדיוק העת המיוחדת לעסוק בבנייה, שגשוג, צמיחה והתפתחות.

ב'עולם-נפש-ושנה' בנפש האדם-בתהליך ההתבגרות כל חייו במשך גדילה של כל שנה ושנה בפני עצמה, ואנו כאומה עד ימות המשיח.

פעימות הלב היהודי תלויים וצמודים לדופק של לוח השנה העברי: היקום, הטבע, ועונות השנה מתערות ומתמזגות יחד עם הגדילה של האדם והאומה.

זה לשון רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב בעל השם משמואל:  ועיקר עבודה היא בשני אלפים תורה לברר בין כשר לפסול טהור לטמא היתר לאיסור, וכנגדן בשנה עיקר זמן העבודה הוא בד' חדשים האמצעים, מט"ו שבע עד ט"ו סיון שבו פורים פסח ימי הספירה שבועות, … ובזמנים הללו הוא זמן בירור האדם לברר הטוב מהרע, ואם הבירור הוא בטוב שוב מאירים ד' חדשים האחרונים".