פרקליטות המדינה הגישה הבוקר ערעור לבית המשפט העליון על גזר דינו של נור אלדין שבאט, ערבי אזרח ישראל שהורשע בניסיונות חמורים להוציא לפועל פיגועי טרור בעיצומה של מלחמת התקומה. בפרקליטות טוענים כי העונש שהושת עליו – כארבע שנים וחצי בלבד (58 חודשים) – קל מדי ביחס לחומרת מעשיו ולעובדה שמדובר באזרח המדינה שפעל נגדה בשעתה הקשה ביותר.
מסע של שנאה: מהר הבית ועד מחנות הטרור בשומרון
על פי כתב האישום, שבאט לא הסתפק בהזדהות רעיונית בלבד, אלא פעל בנחישות ובהתמדה כדי לפגוע בביטחון המדינה:
-
שידול לפיגוע בהר הבית: במהלך חודש הרמדאן, שהה שבאט בהר הבית וניסה לשכנע אדם אחר לבצע פיגוע דקירה נגד כוחות הביטחון במקום.
-
עוד באתר:
ניסיון גיוס לטרור: משלא צלח ניסיון זה, הוא יצר קשר עם גורמי טרור בשכם ובטול כרם.
-
הנסיעה לשטחים: שבאט הרחיק לכת ונסע פיזית לשטחי יהודה ושומרון, שם נפגש עם מחבלים וביקש להצטרף לשורותיהם באופן פעיל.
באופן אירוני, הסיבה היחידה ששבאט לא ביצע פיגוע בפועל היא סירובם של גורמי הטרור לקבלו, ולא חרטה כלשהי מצדו. גם לאחר שחזר לישראל, המשיך להביע נכונות לסייע לאויב בעתיד.
"הפרת אמון בסיסית בזמן מלחמה"
בערעור שהוגש באמצעות עו"ד אדר ארז מהמחלקה הפלילית, מודגש כי בית המשפט המחוזי בחיפה, על אף שציין את חומרת המעשים, לא גזר עונש הולם. הטענה המרכזית של הפרקליטות מתמקדת בשלושה רכיבים:
-
בגידה מבפנים: מדובר באזרח ישראלי שהפר את חובת האמון הבסיסית ביותר למדינה ולתושביה.
-
עיתוי קריטי: המעשים נעשו לאחר הטבח של ה-7 באוקטובר ותוך כדי מלחמה קיומית, דבר המעצים את חומרתם.
-
הרתעה: הפרקליטות דורשת להעביר מסר חד וברור – הן לנאשם והן לציבור – כי עבירות ביטחוניות בעת הזו ייענו יד קשה ובלתי מתפשרת.
כעת, הכדור עובר למגרשו של בית המשפט העליון, שיידרש להכריע האם להחמיר בעונשו של שבאט ולקבוע רף ענישה חדש לעבירות ביטחון בזמן מלחמה.
