ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפקד חיל האוויר יוצאים לוושינגטון על רקע היערכות ישראלית לגיבוש אפשרי של הסכם חדש בין ארצות הברית לאיראן. בירושלים עוקבים מקרוב אחר המגעים שהתנהלו בסוף השבוע בעומאן, ובמקביל התקיימה ישיבת קבינט מדיני־ביטחוני שבה הוצגו הדרישות הישראליות.
לפי גורמים בישראל, קיים פער מהותי בין עמדת מערכת הביטחון הישראלית לבין הכיוון האמריקני המסתמן – ופער זה עומד בבסיס הטיסה הדחופה של נתניהו לארצות הברית.
שלושה סעיפים בליבת הסוגיה הגרעינית
בישראל מציבים שישה סעיפים שאינם נתונים לפשרה.
עוד באתר:
הראשון: אפס העשרה של אורניום – כלומר, שלילת כל אפשרות להמשך העשרת אורניום על אדמת איראן.
השני: אפס יכולות העשרה עתידיות – לא רק עצירת ההעשרה בפועל, אלא גם פירוק או ניטרול התשתיות והיכולות שיאפשרו חידוש פעילות בעתיד.
השלישי: הוצאת כלל החומר המועשר משטח איראן – דרישה שנועדה למנוע מאיראן יכולת “זינוק” מהיר קדימה במקרה של קריסת ההסכם.
שלושת המרכיבים הללו הוצגו בשבועות האחרונים בפני הדרג האמריקני. ראש אגף המודיעין, האלוף שלומי בינדר, העלה אותם בדיונים בוושינגטון לפני כעשרה ימים. בהמשך חיזק הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, את המסרים בפגישותיו עם הגנרל קיין, מפקד הכוחות האמריקניים.
סוגיית הטילים והציר האזורי
הסעיף הרביעי נוגע להגבלת טווח הטילים האיראניים ל־300 קילומטרים. בישראל מציינים כי טווח כזה מאפשר לאיראן יכולת הגנה אזורית, אך אינו מאפשר איום ישיר על ישראל – בניגוד לטילים לטווח של כ־2,000 קילומטרים, הנתפסים כאיום אסטרטגי מובהק.
החמישי: פירוק הציר השיעי – קרי, צמצום ואף פירוק שלוחותיה האזוריות של איראן: החות'ים בתימן, המיליציות בעיראק, ההתבססות בעזה ובסוריה, ובראש ובראשונה חיזבאללה בצפון.
הסעיף השישי והאחרון: פיקוח הדוק, איכותי ואפקטיבי על יישום ההסכם. בירושלים מדגישים כי כל הקלה בסנקציות צריכה להיות מותנית במנגנון בקרה אמין, מקיף ובלתי תלוי, שיוודא עמידה מלאה בכל הסעיפים.
המפגש המכריע
ששת הסעיפים הללו צפויים לעמוד במרכז שיחתו של נתניהו עם הנשיא האמריקני ביום רביעי הקרוב. מבחינת מערכת הביטחון, מדובר בדרישות יסוד שאינן פתוחות למשא ומתן – והן, כך נראה, הסיבה המרכזית לדחיפות הביקור בוושינגטון.
