במכירות פומביות נמכרים חפצי אדמו"רים הצדיקים בהון תועפות, יש כאלו שאכן מוכנים לשלם ויש כאלו המצקצקים בלשונם ומתבטאים בציניות כלפי משמעות הדברים, האם יש חשיבות לחפץ חומרי שהיה בבעלותו של אדם צדיק?
ביהדות גשמיות וחומריות אינם סותרים זה את זה אלא מתמזגים ומתערים זה בזה, עולם הרוח והמחשבה של האדם יוצרים מעשים גשמיים ומשפיעים עליהם,
לכן מעשים גשמיים שמקורם ברוחניות זכה וטהורה, יוצרים חפץ גשמי שיש לו כח והילה רוחנית סביבו.
עוד באתר:
לכן המצוות והמעשים שלנו הם לא רק מעשים בלבד: הם מצד אחד מעידים היכן נמצאת הנפש שלנו ומצד שני לא נשארים בפני עצמם, אלה משפיעים ומטהרים את האדם.
יתרה מכך: כשם היכן שמחשבתו של אדם נמצאת שם הוא כולו כך בדיוק מעשיו של אדם היכן שמעשיו של אדם והמשמעות שלהם שם הוא האדם עצמו כולו.
נשמת האדם היא תבנית נוף נכסיו:
כאשר שור האדם מזיק פעולת ההיזק לא החלה רק מהשור אלא מהמעשים והמחשבות של האדם הם אלו שהשפיעו על חפציו.
לכן יש משמעות גם לחפצים הגשמים של הצדיק. וכמו שמספרת הגמרא: על העיזים של רבי חנינא בן דוסא שהיו עושים מעשה ניסים בעצמם מכח קדושת הצדיק שהיו תחת בעלותו, והיו מצליחים לנגוח דובים בקרניהם ולהביא אותם לתוך הבית.
מסיבה זו פרשת משפטים היא הכנה לפרשיות המשכן: המשכן נבנה בתבנית צורת האדם, ללמד אותנו כלי המעשה הם תוצאה ועדות לרובד הפנימי והרוחני שלנו.
פרשת משפטים איננה רק חוקי המשפט העברי וכללים סוציאלים חברתיים, אלה מלמדים כיצד לערוך חשבון נפש לפי פעולות המעשים והנכסים שלנו ובבעלותנו, וכיצד להוציא מעומק הנשמה מעשים גשמיים ראויים וטהורים.
נכתב על פי משנתו של "מי השילוח"
לשון רבי יוסף מרדכי לייטנר בספרו "מי השלוח": "והנה בזאת הסדרה מלמד אותנו השם יתברך איך צריך האדם לנקות ולברר את עצמו, עד שמדת טובו ימשך ויתפשט אף על כל קניניו ויהיה נמצא גם בהם מדות טובות שלא יזיקו לשום אדם, ועל כן כשקנינו של אדם מזיק צריך לשלם, כי ההיזק נצמח ביען כי אין נפשו מזוכך כל כך.
*לכן יוכלו קניניו להזיק או לגזול את חבירו, כי באם לב האדם מזוכך אין קנינותיו יכולין להזיק לחבירו* כמו שנמצא (תענית כ"ה.) בעיזא דר' חנינא בן דוסא דאייתי דובא בקרניהו וזה דאיתא במס' ברכות [ט"ז:] עבדים ושפחות אין קורין אותן אבא פלוני או אמא פלונית, של בית ר"ג היו קורין אותן משום דחשיבא, היינו שמכח קדושת רבן גמליאל נתפשט גם על קניניו והיו ג"כ טובים".
