"מתיר אסורים": האברך שוחרר ועלה למעונו של הגר"ד

עם שחרורו מהכלא הצבאי, עלה אסיר עולם התורה האברך הרב אברהם בן דיין להתברך במעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, שבירכו בחמימות, שוחח עמו במשך דקות ארוכות וחיזק אותו ואת בני משפחתו. אביו של האברך אמר לגר"ד כי בזכות ברכתו שעד שבת הוא ישוחרר היה "ויריצוהו מן הבור" והוא שוחרר לפתע הבוקר.

השבוע התראיינה ב'קול חי' אסתי בן דיין, רעייתו של האברך, וסיפרה בקול חנוק על הלילה שבו נעצר בעלה בדרכו חזרה מאופקים. לדבריה, הוא יצא לסייע למשפחה בעקבות ניתוח שעברה אמה, ובדרך נעצר לבדיקה שגרתית. בתוך זמן קצר הועבר על ידי השוטרים, ומאותו רגע החלה מסכת של אי־ודאות, טלטולים בין מתקנים וחוסר מענה למשפחה.

לדבריה, כבר בנקודת המעצר ביקש אברהם להיפרד ממנה ולהרגיע אותה – בקשה שנדחתה. מרגע שנלקח, נותק הקשר למשך שעות ארוכות. “כל פעם אמרו לנו שהוא נמצא במקום אחר. לא ידענו איפה הוא נמצא בכלל”, תיארה. גם עורכי הדין לא הצליחו לאתרו בתחילה, והמשפחה התרוצצה בין מוקדים שונים בניסיון להבין היכן מוחזק.

עוד באתר:

צפו בשיחה המלאה

ראש הישיבה קובע: "אף אברך או בן ישיבה לא ילך לצבא"

נתי קאליש

תצלינה אזניים

חצוף: הסרוג מ'יש עתיד' פוער פיו נגד גדולי ישראל

פנחס בן זיו

רוצה מקדמה?

במוצ"ש במלחינים: השופט שלף כסף ורכש את השיר

המלחינים

כעת גם בוידאו

השקפה טהורה: הרב משה בן לולו עונה ומרגיע

אמס

אחד הרגעים הקשים מבחינתה היה כששמעה מבעלה כי לא הותר לו להניח תפילין ביום המעצר. “בחיים לא עבר יום שלא הנחתי”, אמר בשיחת הטלפון הקצרה שניתנה לו. לדבריה, הוא התחנן לקבל תפילין ולא נענה, והדבר פגע בו עמוקות. רק ביום שלמחרת הצליחה המשפחה להעביר לו את התפילין.

המציאות בכלא, כך לדבריה, קשה גם בהיבטים בסיסיים של אורח חיים דתי. בימים הראשונים לא היה מזון כשר זמין, והוא נאלץ להסתפק ב”פירות ולחם”. בנוסף, הוא לא נמצא בסמיכות לאסירים חרדים אחרים, מה שמעצים את תחושת הבדידות והניכור.

כזכור, במעמד מיוחד שנערך ביום רביעי בהיכל ישיבת מאור התלמוד ברחובות, נשא ראש הישיבה מרן הגר"ד לנדו, דברים נוקבים בעקבות מעצרו של בוגר הישיבה, האברך אברהם בן דיין. בדבריו, שרטט ראש הישיבה את גודל השעה, חיזק את רוחם של בני התורה והעביר מסר חד משמעי לרשויות בנוגע לגיוס בני הישיבות.

בשיא דבריו השמיע הגר"ד לנדו את ההכרזה המרכזית בנוגע לגיוס: "ואנו מכריזים בזאת בקול גדול: בין אם הרשויות יסכימו לזאת ובין אם לא, אפילו אברך אחד אפילו בן ישיבה אחד לא ילך לצבא, לא בצורה כזו ולא בצורה אחרת, מקומם של לומדי התורה הוא אך ורק בתוככי היכלי הישיבות והכוללים. ידעו כולם, בין מי שמבין זאת ובין מי שלא מבין זאת, זו העובדה, כך היה וכך יהיה".