הרפורמים עתרו

מחר הדיון בבג"צ: קדושת הכותל תחולל?

לקראת הדיון מחר בבג"ץ: הרבנות הראשית מציגה חזית נחרצת נגד העתירות ודורשת לשמור על קדושת הכותל המערבי

פנחס בן זיו

כ"ט בשבט תשפ"ו, 16/02/26 17:56 עודכן: 17:56

א+

א-

רחבת הרפורמים בכותל המערבי | צילום פלאש 90

מחר בשעת בוקר יתכנס הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון כדי לדון בעתירות הנוגעות לסדרי התפילה בכותל המערבי. לקראת הדיון המכריע, הגישו הרבנים הראשיים לישראל, הגאון רבי דוד יוסף והגאון רבי קלמן בר, פסק הלכה מפורט והודעה דחופה לבית המשפט באמצעות עורך הדין דורון טאובמן. המסמך מציג עמדה הלכתית נחרצת לפיה יש לשמור על קדושת המקום ועל מנהג התפילה המסורתי שנהוג בו מדורי דורות.

מול עמדת הרבנות ניצבות העתירות שידונו מחר, אשר הוגשו עוד בשנת 2016 על ידי התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית וארגון נשות הכותל בעקבות הקפאת מתווה הכותל. העותרים מוחים על מה שהם מגדירים כאוזלת ידה של המדינה בטיפול במקום. לטענתם, מאז שנת 2018 נמנעת הגישה לאבני הכותל מהרחבה הדרומית, והם קובלים על כך שהמדינה אינה מתקצבת את הרחבה הזו כמעט כלל, בניגוד לתקציבים המופנים לרחבה המסורתית. בנוסף טוענים הארגונים כי רב הכותל מתנהל ברחבה המסורתית באופן שפוגע במי שמבקשות להתפלל שלא על פי המסורת המקובלת, ודורשים התערבות משפטית שתאפשר תפילה כדרכם.

בתגובה לדרישות אלו קובעת הרבנות הראשית כי רחבת הכותל המערבי מוגדרת מבחינה הלכתית כבית כנסת לכל דבר ועניין. קדושתה של הרחבה נגזרת במישרין מסמיכותה למקום המקדש, ולפיכך חלים עליה כללי ההלכה המחמירים ביותר, הכוללים הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים. פסק ההלכה סוקר את היסטוריית התפילה במקום ומציין כי מעולם לא התקיימה בכותל תפילה המנוגדת למסורת ישראל, וכי כל ניסיון לשנות את סדרי התפילה מהווה פגיעה ברגשותיו של הציבור המאמין ובמסורת.

הרבנות מעלה במסמך נקודה עקרונית הנוגעת לגבולות ההתערבות המשפטית, וטוענת כי נושאים הלכתיים ודתיים מובהקים אינם שפיטים. לשיטתם, סדרי תפילה במקום הקדוש ביותר לעם היהודי אינם נתונים להכרעה בכלים משפטיים, שכן מדובר בסוגיות ששורשן באמונה ובהלכה. כמו כן מציינים ברבנות כי כבר כיום קיים פתרון עבור הארגונים העותרים בדמות הרחבה הדרומית, ולכן אין כל הצדקה להפוך את הרחבה המרכזית לזירת מאבק חברתית.

הדיון מחר יתקיים בפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ולצידו השופטים נעם סולברג, דפנה ברק ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ. ברבנות הראשית מדגישים כי כל שינוי בתקנות המקומות הקדושים ייחשב כפגיעה חמורה בסטטוס קוו ובסמכותה הבלעדית של הרבנות בענייני דת, וקוראים לבית המשפט לכבד את מסורת ישראל ולא לאפשר פגיעה בקדושת האתר ובאחדות המתפללים בו.