ועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, החלה לדון היום (שני) בפרק מתוך חוק ההסדרים לשנת 2026, המבקש להגביל את שכר הטרחה שגובים גורמים פרטיים בתביעות לגמלת סיעוד. הסעיף החדש נועד להגן על זכויותיהם של קשישים ונכים סיעודיים מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח הפרטיות, במטרה למנוע "מקרים חריגים של ניצול ועושק".
"כשל שוק משמעותי": ניצול המצוקה של הרגע החלש
נציג משרד האוצר, יגאל גוטשל, חשף בדיון כי כיום נגבה שכר טרחה ממוצע של כ-20% מהגמלה. ח"כ מירב כהן חידדה את המשמעות הכלכלית: "מדובר בשנה שלמה שהולכת למתווך במקום לאדם הסיעודי". לטענת האוצר, חברות למיצוי זכויות מנצלות את ה"א-סימטריה של המידע" ואת חוסר ההבנה של הקשישים לגבי פשטות התהליך.
עוד באתר:
עדות מטלטלת נשמעה מפי שושנה יעקב, שאשת בעלה חולה סיעודי מזה שנים. שושנה תיארה כיצד חברה למיצוי זכויות פנתה אליהם ברגע של שבר רפואי: "היינו ברגע הכי קשה והסכמנו לחתום… אף פעם לא חשבתי שאנשים ינצלו את הרגע החלש שלי". בתה, הדר, הוסיפה כי שכר הטרחה שהצטבר הגיע לכ-70,000 ש"ח: "אין עושק גדול מזה".
האם התהליך באמת פשוט?
מנגד, נשמעו קולות המזהירים מפני פגיעה בזכות לייצוג. ח"כ דן אילוז וח"כ צגה מלקו ציינו כי עבור רבים, וביניהם עולים חדשים הסובלים מקשיי שפה, ההליך מורכב מדי לביצוע עצמאי. עו"ד ענת קאופמן מלשכת עורכי הדין מחתה על השימוש במילה "עושק" וטענה כי מדובר בייצוג מקצועי הולם שבית המשפט מאשר מזה שנים.
בביטוח הלאומי דחו את הטענות על מורכבות התהליך. עו"ד שרית דימרי מהלשכה המשפטית הסבירה כי כיום 70% מהתביעות מאושרות כבר בשלב הטלפוני וכי המוסד מעניק סיוע משפטי חינם. לדבריה, ניתן להגיש תביעה באמצעים מקוונים עם מסמכים מינימליים בלבד.
הוועדה צפויה להמשיך ולדון באיזון הראוי בין חופש הבחירה של המבוטח לבין הצורך ברגולציה שתגן על האוכלוסייה המוחלשת מפני דרישות תשלום מופרזות.
