המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) פרסם מחקר השוואתי חדש שמשרטט תמונה חדה של פערי הקשב הבינלאומיים בין שני אירועים דרמטיים: דיכוי המחאות באיראן וטבח המפגינים בידי המשטר, לעומת המלחמה של ישראל בעזה ובפרט כניסת צה"ל לרפיח. לפי הנתונים, התגובה הציבורית והתקשורתית בעולם התמקדה בעימות הקשור לישראל בעוצמה גבוהה בהרבה, למרות ממדי האלימות החריגים באיראן.
לצורך ההשוואה נבחנו שני חלונות זמן בני 22 יום כל אחד: תקופת דעיכת המחאות באיראן בין 28 בדצמבר 2025 ל-18 בינואר 2026, שבמהלכה נטבחו ככל הנראה עשרות אלפי מפגינים, מול פרק הזמן שבו הפכה כניסת צה"ל לרפיח לאירוע מרכזי בזירה הבינלאומית – בין 6 ל-27 במאי 2025. בתקופה זו התפשט ברשתות הקמפיין "All Eyes on Rafah" ופרצו מחאות נרחבות בקמפוסים בארצות הברית.
מניתוח נתוני ההפגנות בארה"ב, שהתבסס על מאגר Crowd Counting Consortium, עולה פער קיצוני: במהלך דיכוי המחאות באיראן תועדו 25 הפגנות בלבד, וגם הן לא כולן נועדו להזדהות עם המפגינים אלא עסקו בקריאות להימנעות ממעורבות אמריקנית. מנגד, באותה תקופה ממש נרשמו 476 הפגנות נגד ישראל, ובחלון הזמן המקביל סביב רפיח התקיימו 2,120 הפגנות בארה"ב – פער של כמעט פי מאה במספר ההתארגנויות, גם בלי להביא בחשבון את היקף המשתתפים.
עוד באתר:
המחקר בדק גם את מעורבותם של ארגוני זכויות אדם וארגוני נשים. הממצאים מצביעים על כך שבתקופה שבה הופעל דיכוי אלים באיראן, ארגונים שהובילו מחאות נגד ישראל לא הופיעו בזירות של הזדהות עם המפגינים האיראנים. בין הארגונים שצוינו: Codepink, Kalamazoo nonviolent opponents of war ו-Geneva women's assembly.
בזירת התקשורת הבינלאומית נרשם פער דומה. בחינה שנערכה באמצעות מאגר Lexis-Nexis בכלי תקשורת מרכזיים – בהם Al Jazeera English, CNN, CBC, NPR, Sky News, Los Angeles Times, Washington Post, Chicago Tribune, Axios, Politico, Times of India, Irish Times, Time ו-The Daily Telegraph – העלתה כי בתקופת הכניסה לרפיח היקף הסיקור בנושא הפלסטיני היה כמעט כפול מנפח הסיקור של דיכוי המחאות באיראן בחלון הזמן המקביל.
חוקרי מרכז המידע ע"ש גלייזר ב-JPPI – שלומי ברזניק, אלי קנאי ויעקב כץ – סבורים כי הפער משקף דפוס רחב יותר של קשב ציבורי ותקשורתי, שבו עימותים הקשורים לישראל זוכים למיקוד ולעוצמה גבוהים במיוחד, לעיתים בהיקף שאינו פרופורציונלי לאירועים בזירות אחרות. נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן, סיכם: "המחקר שלנו מצביע על סטנדרט כפול, חד וברור, ביחס של התקשורת הבינלאומית וארגוני זכויות אדם בינלאומיים כלפי ישראל. כאשר ישראל מנהלת מלחמת מגן נגד ארגוני טרור חמושים שתקפו אותה היא נשפטת בחומרה ואילו כאשר איראן טובחת באזרחיה שלה, שהם חסרי מגן, הקהילה הבינלאומית מגיבה באופן צנוע יחסית. מהו ההסבר האפשרי לקיומו של הפער? אין מנוס מלקבוע שמדובר באג'נדה פוליטית ולא בהגנה על זכויות אדם. יש שירחיקו ויקבעו שעצם קיומו של סטנדרט כפול מרמז על הבניית עומק של סנטימנט אנטי יהודי ייחודי."
