ברקע ריכוז הכוחות האמריקניים במזרח התיכון והמתיחות הגוברת בין וושינגטון לטהראן, מתגברות גם המחאות בתוך איראן עצמה. חרף הדיכוי האלים וטבח המפגינים האכזרי בגל המחאה הקודם, מתנגדי המשטר שבים לצאת לרחובות בערים מרכזיות וקוראים בגלוי להפלת ההנהגה. לפי תיעודים שהופצו בערוצי אופוזיציה, מוקדי המחאה מתרכזים בין היתר בקמפוסים של אוניברסיטאות ובאזורים עירוניים הומי אדם.
בחלק מהסרטונים נראים צעירים, רבים מהם סטודנטים, מתאספים בקבוצות וקוראים בקול רם: "מוות לחמינאי". לצד הקריאה הזו נשמעו גם סיסמאות קשות נוספות: "רק כשאנשי הדת (תומכי השלטון) ימותו, איראן תחזור להיות איראן", "מוות לדיקטטור", "לאחר כל שנות הפשע האלו, מוות לשלטון חמינאי", "נלחם, נמות, נחזיר לעצמנו את איראן" ו"השנה היא שנת השינוי, חמינאי מודח". המסרים מבטאים ייאוש עמוק מהמצב הנוכחי, לצד תקווה לשינוי מהותי.
המחאות באיראן | קרדיט: שימוש על פי סעיף 27א
עוד באתר:
התיעודים מציגים גם עימותים עם כוחות הביטחון, כאשר אנשי הבסיג' נראים פועלים לפיזור ההפגנות ותוקפים את המשתתפים. פעילים באופוזיציה מדווחים על ניסיונות נרחבים לדכא את המחאה באמצעים אלימים, אך טוענים כי למרות הסיכון האישי הגבוה, היקף ההשתתפות מלמד על עומק התסיסה הציבורית בקרב צעירים ואנשי אקדמיה.
עוד בנושא:
כבר לא חמינאי: זה האיש שמנהל את איראן בפועל לאחרונה
התקיפה באיראן נדחתה; ויטקוף מודאג וטראמפ עצמו 'סקרן'
המחאות פורצות בעיתוי רגיש במיוחד: במקביל מתקיימים מגעים סביב תוכנית הגרעין בין ארצות הברית לאיראן, וברקע נמשכת ההיערכות הצבאית האמריקנית באזור.
גורמים המעורים בשיחות בין וושינגטון לשותפותיה מעריכים כי אם תתקבל החלטה על פעולה, היא עשויה לצאת לפועל בתוך ימים. לפי הערכות, התרחיש המדובר הוא מהלך הדרגתי – פתיחה בפגיעה ממוקדת במספר אתרים צבאיים או מתקני ממשל אסטרטגיים, ובהמשך הרחבת הלחץ, במטרה להביא לבסוף להפלת השלטון.
