תינוקות שנשבו

איך להתייחס לרודפי התורה ולאלו שעוצרים בחורי ישיבות

הגאון הרב חיים איידלס ענה למאזין בתוכנית 'דרך חיים', איך להגיב לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות שמטיחים דברים כנגד לומדי התורה

הרב חיים איידלס

י"ט באדר תשפ"ו, 08/03/26 15:50 עודכן: 15:53

א+

א-

שוטרים מתעמתים עם בחורי ישיבות בירושלים. צילום: Chaim Goldberg/Flash90

מאזין עלה לשידור בתוכנית 'דרך חיים' ושאל את הגאון הרב חיים איידלס איך להגיב במקרה של וויכוח בין אנשים שאינם שומרים תורה לבין בחורי ישיבות, או שעוצרים בחורי ישיבות, האם מבחינת האמת זה נכון להגיד עליהם מילים יפות, שהם חצופים וכו', או שהם עושים את עבודתם, איך באמת אמורים להגיב בצורה הנכונה.

הגאון הרב חיים איידלס ענה, כשאנחנו מוצאים את עצמנו סביב וויכוח עם אנשים שלא שומרי תורה ומצוות, צריך לדעת שאותם אלה שמחרחרי ריב ומדון, הם כל כך רחוקים מעולמה של תורה, לא מבינים מה הערך הגדול של בני תורה, לומדי תורה, ומהי בכלל תורה – שהקדוש ברוך הוא ברא אתה את העולם – "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". מופיע ב'משך חוכמה' שהסיבה שיש את גלות אמריקה זה כדי שילמדו ביום ובלילה במקביל, שלא יהיה רגע שהתורה הקדושה תתבטל. מופיע בשם הרבי מקוצק הקדוש, שהסיבה שנשמתו הגדולה של השר התורה, אבני נזר, רבי אברהם מסוכוצ'וב, ירדה בעולם כי אבא שלו, רבי דוב בייריש מביאללה, בעל אגודת האיזוב, למד בפורים בשעה שאף אחד אחר בעולם לא למד, אז נתנו לו מתנה את התורה בעצמה. הם לא מבינים את ערכה של תורה. ולכן כשהם פוצים את פיהם, פוערים את פיהם, אנחנו הרי מתייחסים אליהם כתינוק שנשבה, גם אם היום הידע קיים, גם אם היום הם לא כמו אחד שהולך במדבר ולא יודע מהי שבת כלל. עדיין התייחסות אליהם זה כתינוק שנשבה מכוח החינוך שלהם, זה כבר חינוך של דורות. וממילא זה שהם מקללים, וזה שהם צועקים, וזה שהם משפילים, וזה שהם מבזים, זה וודאי שזה בגדר כעס שמקורו שטות ואי הבנה ואי ידיעה. ולכן אל לנו להתייחס לזה, ובוודאי לא להפוך אותם לרשעים וחצופים ולקרוא להם ערב רב, אלא להבין שעולמם שונה ומנוגד בתכלית.

הרב סיפר על הרבי בעל האמרי אמת מגור, שהנהיג רבבות בפולין, ויצאו נגדו בקנאות על איזשהו עניין שהוא דגל בו. הוא התבטא ואמר, דברי חכמים בנחת נשמעים. אז הוא כתב במכתב בתוספת של שתי מילים דברי חכמים, אם הם בנחת, אז הם נשמעים. אנחנו דברינו בנחת – דרכי הדרכי נועם, גם שזה בחדרי חדרים. אם חז"ל גזרו עלינו שכל איסור שבפרהסיה הוא גם אסור בחדרי חדרים, כפי שמופיע בכמה מקומות בש״ס, הוא הדין גם בהתנהלות וההתנהגות שלנו כשאנחנו עומדים מול המתריס. לכן הדרך שלנו זה פשוט לשתוק ולא להתייחס, לא לצעוק, לא לקלל בחזרה, לא לגדף אותם חלילה, ואפילו מעבר לכך, לדון בזכותם ולראות אותם כאנשים שלא ראו מעולם אור שמש. זו דרכנו, זו הדרך הנכונה ביותר. כותב שם הרמב״ם שחסיד גדול אמר שכשביזו אותו, הוא אפילו לא הרגיש שביזו אותו, אז הוא הבין את מעלת חסידותו. במקרה הזה, גם אם יש אמירה כזאת ואחרת – המשכיל בעת ההידום, זו דרכנו.