בסרטון שהפך לוויראלי בימים האחרונים מעניק הרב ברוך רוזנבלום זווית הסתכלות חדשה ומחזקת על המציאות הביטחונית המורכבת. הרב פותח בביאור פסוקי תהילים המוכרים "לדוד ה' אורי וישעי" ותוהה מדוע אנו חשים ביטחון בשגרה אך נתקפים פחד בשעת חירום.
הרב רוזנבלום מסביר בדרכו הציורית כי רובנו הולכים לישון בלילה או יוצאים לתפילת שחרית בלי לחוש צורך להיפרד מבני המשפחה או להשאיר צוואה. "אתה לא אומר לאשתך: אם אני לא חוזר תגדלי את הילדים על דרך התורה" הוא מציין. הסיבה לכך היא האמונה הפשוטה שהשם מעוז חיי וממי אפחד. הפער נוצר כאשר המציאות משתנה מ חנייה למלחמה.
"מה זה חנייה?" שואל הרב "זה יום רגיל, אווירה טובה, קמת בבוקר והכל עובד ברוך השם. אתה רגוע כי הכל בסדר. אומר דוד המלך: אם תחנה עליי מחנה לא יירא ליבי, ביום של חנייה רגילה אני לא מפחד. אבל מה קורה אם תקום עליי מלחמה? בזאת אני בוטח. איזה זאת? אותו זאת של המחנה". הרב מדגיש כי הקדוש ברוך הוא אינו משתנה והוא נמצא איתנו בשדה הקרב בדיוק כפי שהוא נמצא איתנו בימי השלווה.
עוד באתר:
כדי להמחיש את הדברים מביא הרב את סיפורו של האדמו"ר מגור, האמרי אמת, שנסע בעגלה שסוסיה החלו לדהור לעבר תהום. בעוד החסידים זעקו באימה האדמו"ר נותר שליו לחלוטין. "מי שהולך על קרקע יציבה ורגוע כשהקרקע יציבה, כשהקרקע עקומה הוא נכנס ללחץ. אבל מי שהולך על קרקע יציבה כי הקדוש ברוך הוא נמצא איתו, אותו הקדוש ברוך הוא נמצא גם בקרקע עקומה".
הרב מסיים בשיעור שלמדנו מיונה הנביא שישן בשקט בירכתי הספינה בעיצומה של סערה גדולה. כשנשאל יונה כיצד הוא מסוגל לישון הוא השיב כי מי שעשה את הים עשה גם את היבשה ומי ששומר על האדם כשהאדמה יציבה שומר עליו גם כשהים רוקד. המסר של הרב רוזנבלום לימי המלחמה ברור: "צריך לעשות מה שצריך לעשות, הוראות צריך לקיים, אבל לא בפחד ולא במורא. בשמחה לעשות את העבודה הזאת".
