איך שיר אחד העיר לוחם פצוע קשה? הסיפור המדהים שמאחורי הלהיט

פרשת ויקהל – פיקודי מברכים החודש תשפ"ו

כבר כמעט שבועיים שאני כאן בארץ הקודש יותר ממה שתכננתי, ואני עדיין מסרב לומר את המילה "תקוע".

במשך הזמן הזה אני מנסה להבין מה הקב״ה מנסה לרמוז לי. האם זה ניסיון על מידת האמונה שלי? הרי בשבוע שעבר אמרתי שאני מאמין שמשיח כברבפתח ושהקב״ה רוצה שאהיה כאן מוכן. מאז עבר עוד שבוע – והוא עדיין לא הגיע.. אולי באמת הוא היה צריך לבוא, אבל עדיין לא הייתה מספיק אחדות בעם ישראל. כפי שאתם יודעים היטב, אני תמיד כותב לכם ומשתף שירים על אחדות , ואולי השבוע הוא כן יבוא. ואולי בכלל מדובר במסר אחר לגמרי. ייתכן שאף פעם לא אדע מה הייתה הסיבה שהקב״ה רצה שאישאר כאן כמעט שבועיים יותר ממה שתכננתי. ייתכן שעד שהטקסט עםהפלייליסט יעלה לאתר אמס' אני כבר תהיה במטוס בחזרה לארה"ב. אבל דבר אחד אני כן יודע בוודאות: כל מה שהקב״ה עושה – הוא לטובה.

ואני מאמין באמונה שלמה שהאזעקה הבאה שנשמע תהיה קול השופר של משיח. בעזרת ה׳ נזכה עוד השנה, שנת תשפ״ו, להקריב את קרבן הפסח בבית המקדש השלישי, במהרה בימינו, אמן.

ביום שלישי כ"א באדר חל היארצייט של הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. הרבה יהודים נוסעים לפולין להתפלל ליד הקבר של הרבי ר' מיילך. ליפא שמעלצער ישיר על כך ומאחל פועל'טס אויס אלעס גוטס.

איך אפשר בלי לשים את השיר שזכה במקום הראשון ובצדק במצעד הייחודי וראשוני מסוגו לבחירת הלחנים הטובים ביותר של המלחין יוסי גרין. אבל לא רק את השיר הזה, שמתי עוד כמה שירים, יש גם שני שירים מתוך התפילה לפני התפילה שחיבר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. השיר 'שנשתוקק' גרסת לייב כמובן וגם השיר הידוע "שיהא הכל נחת רוח אליך" שמבצע עמית ליסטוונד. ולסיום שמתי שיר שהרבי הלחין בעצמו על המילים והשיב לב אבות. לשיר יש גם גרסת קאבר של ליפא שמעלצער אבל אני שמתי גרסה יותר ישנה מתוך אלבום שהפיק רבי חיים בנט של שירים של הרבי ר'מיילך. מי שמבצע שם את השיר הוא ר' אברהם קורניק והילד הפלא מאיר ברמן.

פרשת ויקהל:

הבעל הטורים אומר לנו בתחילת הפרשה מדוע סמך משה רבינו את עניין פרשת השבת שנמצאת בתחילת פרשתינו פרשת ויקהל לסוף פרשת כי תישא שם מוזכר עניין של קרינת אור פניו של משה רבינו אומר בעל הטורים לומר לנו שאינו דומה אור הפנים שקורן בשבת לקרינת עור הפנים שקורנת בשאר ימות השבוע. והנה בפסוק כתוב לנו ואלה הדברים דברים זה לשון רבים אבל הפסוק מסיים עם מצווה אחת אם פתחנו ואמרנו אלה הדברים צריך לציין עוד ועוד דברים למה מסתפק הפסוק בעניין רק של שבת של מצוה אחת, מובא בספר אור החמה שמרמז למה שגם מופיע בזוהר הקדוש בפרשת יתרו מי ששומר שבת כאילו מקיים את כל התורה כולה כפי שישראל וויליגר שר בשיר עתיק ויפה "דא הוא ירותא לכון מכל העמים אשתמע דמאן דנטיר שבת כמאן דנטיר אורייתא כולה".

פסוק ב' בפרשה ששת הימים תעשה מלאכה מה זה מלאכה וכי המלאכה נעשית מעצמה הרי צריך לעשות אותה ולמה יש צורך להזכיר את ששת הימים דווקא שבהם עושים את המלאכה יש פה ביאור יפה בספר אוצרות התורה שמתבסס על ספר אפריון. אדם שאיננו מאמין בכוחו של הקדוש ברוך הוא שהוא זה שזן ומפרנס אותו אלא הוא חושב על כוחי ועוצם ידי שכמה שהוא יעבוד יותר ככה יהיה לו יותר כסף לאדם כזה קשה לשמור את השבת כי לפי מחשבתו בזמן הזה הייתי יכול לעשות כסף אני מפסיד אבל אנחנו שיודעים ומכירים ומרגישים שהכל מאיתו יתברך זה מה שהפסוק בא ללמד אותנו תדע לך שבששת הימים האלה שכל מה שאתה חושב שאתה עושה זה תעשה מלאכה זה אתה לא עושה בעצמך זה הקדוש ברוך הוא שמביא לך את הפרנסה וממילא מי שמבין את זה גם קל לו לשמור את השבת ולחיות על שמירת השבת בכל מצב שהוא מגיע אליו בעולם גם אם יש לו מצוקה כלכלית לא העבודה בשבת היא זו שתפרנס אותו כי הרי אנחנו סומכים אך ורק על השם יתברך שהוא זה שמביא לנו את הברכה ואת הפרנסה כמו שנאמר בפסוק הידוע שאגב יש כאלה שנוהגים לומר את הפסוק הזה אחרי ברכת המזון השלך על השם יהבך והוא יכלכלך נשמע את דדי גראוכר שר את הפסוק הזה.

שיר נוסף ישנו על הפסוק הזה והוא של מיכאל שניצלער ע"ה ששר אותו לגבי זיווגים.

ששת ימים תעשה מלאכה: מדוע הפרשה שלנו את עניין השבת ששת ימים תעשה מלאכה לפני כל הציווי של מלאכת המשכן כמעט כל הפרשה עוסקת בעניין הזה של המשכן בדיוק איך לבנות אותו התרומה של עם ישראל את היריעות כל השאר הפירוט שיש לנו בהמשך הפרשה למה שבת קודם לכן אז זה ידוע דברי חז"ל וגם רש"י מביא את זה ללמד אותנו שמלאכת המשכן לא דוחה השבת השבת צריכים לנוח אפילו ממלאכת המשכן.

עוד ביאור מעניין של התפארת שלמה ששבוע הבא חל היארצייט שלו, מדוע הקדימה התורה את עניין שבת לעניין המשכן בפרשתינו והביאור שלו זה על פי הפסוק בחומש דברים השם אלוקינו דובר אלינו בחורב רב לכם שבת בהר וכך מבאר זאת התפארת שלמה אף שבית המקדש חרב בעוונותינו בכל זאת נשארה לנו מצוות שבת כפי שמופיע כאן בפסוק אותיות 'שבת בהר' כי אומנם אין לנו את מצוות הרגלים לעלות לבית המקדש חסר לנו גם את עניין הקורבנות אבל שבת היא גבוהה מעל זה ועומדת גם בזמן הזה שאין לנו את בית המקדש וזה גם בדיוק מה שכתוב בחז"ל בבית מסכת ביצה טז מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושמה שבת המתנה הזו נשארת איתכם תמיד גם לאחר לצערנו הרב כשלא יהיה לכם את המשכן. השיר תנו שבח (בא שבת בא מנוחה) – גדעון לוין ויידל ורדיגר

—

פסוק ג: לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת. אבל בערב שבת מדליקים את הנרות לכבוד שבת. אני רוצה להשלים חובה של פרשת תרומה ולשים שיר מדהים 'אם אתם משמרים נרות של שבת' של ידידי דוד פרלמן.

אוסיף סיפור מדהים על השיר הזה: לוחם צה"ל נפצע קשה בפיגוע ואושפז כשהוא מורדם ומונשם, במשך זמן רב הוא לא הגיב לסובבים, עד שיום אחד השמיעו לו את השיר 'אם אתם משמרים נרות של שבת' והוא הגיב ברפרוף עיניים. התברר שהוא אהב את השיר והם ניגנו לו אותו הרבה. המסר מהסיפור הוא שאני צריך להמשיך לעשות את זה, זה מתנה מהקב"ה נתן לי משהו שעוזר לאחרים, כך כותב פרלמן.

—

הפסוק בפרק לה פסוק לא' כתוב 'וימלא אתו (הכוונה לבצלאל) רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת', זה מה שאנחנו מבקשים 3 פעמים ביום בשמונה עשרה. שמתי שני שירים אחד של מיכאל שטרייכר והשני של מקהלת אידיש נחת.

—

בפרק לו פסוק ז והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר לכאורה יש פה סתירה בפסוק הזה כך שואלים המפרשים אם זה הייתה די כלומר די זה מספיק אז מה זה 'והותר' אז איך נשאר די זה אומר שכאילו היה להם מספיק ויותר זה אומר שהיה להם יותר ממספיק שנשאר להם עודף. מבארים כאן שנעשה כאן נס במלאכת המשכן ולא הייתה תרומה אחת שאחד מישראל שתרם שלא התקבלה. התפארת שלמה אומר שכל אחד ואחד מישראל היה מספיק זהב היה עשיר עצום בשביל לתת עוד ועוד בלי הפסקה. ולכאורה כן נשאר מיותר אבל נעשה פה נס שממש המועט החזיק את הרבים בכדי שלא יהיה לאף אחד מישראל איזה שהוא צער על כך שלא השתמשו בתרומה שלו נעשה כאן נס המועט החזיק את הרבים הברכה היא זו ששרתה על המשכן ועל כל מי שנדב לו כמו שאומר לנו הפסוק והריקות לכם ברכה עד בלי די. שמתי רק ביצוע אחד וזה של מיכאל שניצלער בלחנו של יוסי גרין למרות שיש עוד המון ביצועים על הפסוק הזה אבל בעוד שבועיים יהיה לי הזדמנות נוספת לשים עוד ביצועים. (שווה לחכות)

—

פרשת פיקודי:

אלה פקודי המשכן משכן. אומר רש"י על העניין הזה של המשכן שזה לשון גם כן של משכון רמז למקדש שנתמשכן. שואל על זה רבי זלמן מוולוז'ין הרי משכון שנאמר בתורה אם בוא השמש תשיבנו לו. אם כן נשאלת השאלה למה הקדוש ברוך הוא לא משיב לנו כבר את המשכן אז אנא ברחמך תשיב לנו את המשכון כתבת בתורתך עד בוא השמש מיישב רבי זלמן מוולוז'ין התורה עצמה היא זו שמיישבת גם את השאלה הקשה הזאת. למה, כי התורה מסבירה לנו מה הסיבה שצריך להחזיר משכון לאדם עוד טרם יורד השמש אומר לנו הפסוק והיה כי יצעק אליי ושמעתי כי חנון אני. כלומר הקדוש ברוך הוא שומע בגלל הצעקה של האדם אז הוא מקשיב ועד כדי כך מקשיב שאנחנו מחויבים להחזיר את המשכון טרם רדת השמש. זה מלמד אותנו שהצעקה שלנו להקדוש ברוך הוא אינה מספקת היא לא מספיקה הצעקה שלנו אנא תשיב לנו את המשכון תשאיר לנו את המשכן היא לא חזקה דיה ולכן אנחנו צריכים להתחזק בצעקה הזאתי ולשוב ולזעוק אל השם אנא רחם עלינו רחם על ציון השב לנו את משכנך לציון עירך שנזכה במהרה לחזות בבית המקדש על הר המוריה ביחד כל עם ישראל. וכפי שכולכם כבר יודעים על האג'נדה שלי על אחדות הבאתי כאן את שני הזמרים הגדולים מרדכי בן דוד ואברהם פריד לשיר ביחד את השיר הידוע לכולם רחם בחסדך.

—

פסוק כד כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקודש מביא כאן החידא ביאור מעניין מאוד מדרש אומר שכל העולם לא היה ראוי להשתמש בזהב כל היצירה של הזהב בעולם אינה אין לה לבית המקדש וכך הוא מפרש את זה בתוך הפסוק כל הזהב כלומר כל הזהב שנברא העשוי למלאכה אינו אלא למלאכה שנאמרת פה בפסוק בכל מלאכת הקודש כלומר מלאכת המשכן. הרב וולך על בסיס ההסבר הזה של החידא אומר שהפסוק מלמד אותנו שכל כולו כל הדבר החומרי והגשמי הזה לא נברא אלא בשביל מלאכת המשכן אלא בשביל הקודש על אחת כמה וכמה צריך האדם לדעת ולומר לעצמו שהוא עצמו נברא רק למלאכת הקודש כמו שאומר לנו בעל המסילת ישרים שכל הגעתו של האדם אל העולם וכל עצם מהותו היא אך ורק להתענג על השם. תהנו מהשיר הנפלא של אלי לאופר רק להתענג על השם

—

בפסוק כז אומר לנו הפסוק ויהי מאת כיכר הכסף לצקת את אדני הקודש ואת אדני הפרוכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן אומר הבעל הטורים שכנגד מאת ככר הכסף תקנו מאה ברכות שחייב אדם לומר בכל יום כפי שמביא גם החידושי הרים את הגמרא במנחות מג. שכשם שהאדנים שימשו יסודות למשכן כך גם הברכות לאדם. אדם שמברך בכל יום 100 ברכות בהם הוא מעיד שהשם יתברך הוא אדון כל הברייה וממילא אותם ברכות נעשים אדנים למשכן הפנימי שלו. לפני כמה שנים יצא סינגל יפה 'מאה ברכות' לחן של אהרלה וינטרוב.

—

בפרק לט פסוק ג וירקעו את פחי הזהב וקיצץ פתילים לעשות בתוך התכלת או בתוך הארגמן וכו' מבאר התרגום אונקלוס ורדידו היינו שעשו אותם דקים דקים מבאר על זה הרבי ממודז'יץ זצל שוירקעו בלשון המקרא דומה ללשון הרקיע כלומר שמים ועל פי זה הוא מבאר שהפסוק בא לרמז לנו כשהפסוק אומר על פחי הזהב הוא מרמז על דאגת הממון. שידע אדם שהדבר הזה הוא פח יוקשים עבורו כי הפסוק בא לומר לנו בדיוק את המסר הזה. את הדאגה הזאת יש לעשות אותו דק דק פחי הזהב. אדם צריך להפחית ולהמעיט את דאגתו בעניין הפרנסה ועושים זאת על ידי 'וירקעו' על ידי ההסתכלות והזכירה ברקיע מי נמצא מעל לזכור שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. על המילים הללו יש שיר יפה של הזמר יומי לעווי (לא 'לואי' כמו שכל הישראלים אומרים)

—

פרק לט פסוק מג וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה השם כן עשו ויברך אותם משה מבאר לנו פה רש"י ויברך אותם משה: אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם השם אלוקינו עלינו וגו' והוא אחד מי"א מזמורים שבתפילה למשה. מביא כאן ביאור בספר מלאכת שמים.  שמשה ראה את המלאכים שנבראו מהמצווה וזה המשמעות פה בפסוק וירא משה הוא ראה כיצד אותם יהודים קיימו את המצווה הוא ראה שהם עשו אותה בשלמות עם כל הכוונה עם כל הלב ולכן כשהוא ראה את זה לכן הוא בירך אותם ויברך אותם משה כי עושה מצווה בשלמות יש לו זכות מיוחדת ומה הוא בירך אותם שתשרה שכינה. ולמעשה כבר שרתה עליהם שכינה כידוע. מבאר התפארת שלמה שהיארצייט שלו חל בשבת משה חידד להם זה במעשה ידיכם מכיוון שאתם בעצמכם נתתם תרמתם למשכן קבלו ברכה לא רק בעניין הזה אלא בכל שאר הדברים שלכם שתשרה עליכם ברכה עד בלי די.

—

אנחנו יודעים שמתוך חיבתן של ישראל היה מונה את בני ישראל. בפרשה לומדים על הקמת המשכן שהיה באחד בניסן שחל ביום ראשון ובאחד באייר מנאם.

—

בפסוק כתוב שהחושן צריך להיות על "לב" אהרן. נזכרתי בפסוק בתהילים  "לב טהור" ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי. ובגלל זה גם נזכרתי בשיר יפה של קעמפ שלווה הלחן כמובן של רבי משה גאלדמאן ע"ה שהיארצייט שלו היה ביום רביעי.

—

כפי שהזכרתי בהתחלה שהשבוע גם שבת 'חזק' איך אפשר בלי לשים את השיר 'חזק' של יענקי זינגבוים שהלחין מרדכי בן דוד. הזכרתי גם שהשבוע גם שבת מברכים אז חייבים להביא כאן את אלי שוובל ביחד עם להקתו לב טהור לעשות לנו כרפס במוח עם ברכת החודש.

שיר לכבוד שבת:

אמש – יום רביעי כ"ב באדר היה היארצייט של המלחין רבי משה גאלדמאן ע"ה. ובגלל שלצערי הרב לא משמיעים מספיק את השירים שלו ברדיו, אני מרגיש חובה לשים כמה שיותר מהשירים שלו. את השיר 'ברוך קל עליון' שלכאורה הלחן הכי מפורסם שלו שכמעט אין אחד שלא מכיר את השיר הזה אבל אני בכוונה לא שמתי הגרסה המקורי של קעמפ שלווה. אני חושב שכולכם יודעים איך שאני תמיד מזכיר את הנושא של אחדות, בגלל זה שמתי את הגרסת האחדות של יצחק מאיר בהברה אשכנזית ביחד עם השדרן החסידי יוסי גיל. אני זוכר כשהגרסה הזה יצא, כולם בתעשיית המוזיקה קיים את "כאשר עשה להם יוסי" כל השנים עם הפרשנות שלו על השירים שלהם ונתנו את הפרשנות שלהם.

סדר השירים לפרשת ויקהל – פקודי תשפ"ו:

דבר גדול – פיני איינהורן

רבי רבי מיילך – ליפא שמעלצער

אדרבה – אברהם פריד

שנשתוקק – נפתלי קמפה

שיהא הכל – עמית ליסטוונד

נחת רוח – אלי הרצליך

והשיב לב אבות – ר' אברהם קורניק והילד הפלא מאיר ברמן

דא הוא ירותא – שרולי ויליגר

השלך על השם יהבך – דדי גראוכר

השלך על השם יהבך – מיכאל שניצלער

תנו שבח – גדעון לוין

אם אתם – דוד פרלמן

אתה חונן – מיכאל שטרייכר

אתה חונן – אידיש נחת

והריקותי – מיכאל שניצלער

רחם בחסדך – מרדכי בן דוד ואברהם פריד

רק להתענג על השם – אלי לאופר

מאה ברכות – אהרלה סאמעט

אין לנו מלך – יומי לעווי

מצליח – משיח – אברהם פריד

ויהי נועם – שרולי ויליגר

מנאן – מנדי וייס

לב טהור – קעמפ שלווה

חזק – יענקי זינגבוים

ברכת החודש – אלי שוובל

שיר לכבוד שבת:

ברוך קל עליון – יצחק מאיר ויוסי גיל