נכנסים לאווירת ערב פסח עם הפלייליסט לשבת

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓

פרשת ויקרא תשפ"ו: אנחנו כבר בחודש ניסן ופסח מתקרב, יש אנשים ששותים את הביצה חיה כבר עכשיו כדי שיוכלו לצעוק על הילדים יותר חזק, ויש כאלה שבודקים אם הצופר ברכב עובד כמו שצריך (לא שזה עוזר בכלל ובפרט כאן במונסי כשנהגי המוניות בקושי זזים, אפילו שהמהירות המותרת גבוהה בהרבה) אבל אנחנו נשמע "קולות" יותר נעימים של שירים כמו כל שבוע. והיום לכבוד ראש חודש נשמע מחרוזת קטנה של שירי ראש חודש שערכתי וגם שמתי בפלייליסט בעבר.

ואם כבר הזכרתי שירים… היום (א' בניסן) חל יום ההולדת של רבי נחמן מברסלב. והוא כותב בספרו "דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם, יש לו זמר וניגון מיוחד". (שיר מדהים של שמחה ליינר)

עוד משהו בתאריך הזה… באחד בניסן הוקם המשכן. נשמע את מנדי וייס (הזמר, לא השדרן) שר "מתוך חיבתן של ישראל מונה אותם כל שעה כשיצאו ממצרים מנאן מתוך חיבתן מנאן לידע מנין של ישראל באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאן".

אתמול – יום רביעי היה היארצייט של רבי שלמה הכהן רבינוביץ – בעל התפארת שלמה מרדאמסק. קבלו לחן קודש שחיבר הרה"ק מופת הדור רבי שלמה הכהן ראבינאוויטש מראדאמסק בעל 'תפארת שלמה' זי"ע ועכי"א ניגנוהו בהיכל קדשו בפייט 'ויאתיו', ובעתים מזומנות ורצונו הק' היה לפרסמו ולהפיצו בכל קהילות ישראל ובמיוחד שלח לשוררו בארץ הקודש בביצוע של אהרלה סמט יואלי קליין ושייע גרוס.

מי שלומד את ה'עמוד יומי' בגמרא סיים אמש את מסכת פסחים. זו הזדמנות מצוינת לכל אחד להצטרף לאלפי הלומדים שמתחילים עכשיו את מסכת שקלים. ואני רוצה להקדיש לכם את השיר אשריכם תלמידי חכמים בביצוע של מורי ורבי, רבי ירון בר שליט"א.

פרשת השבוע:

בואו ונעצור מיד במילה הראשונה של פרשת השבוע "ויקרא" (לא רק בגלל ששמתי שיר שהלחין ידידי ר' הערשל רוזנברג בביצועות של מקהלת אידיש נחת) את המילה 'ויקרא' כתוב עם אות 'א' קטנה. ידוע שמשה רבינו היה עניו מכל האדם, אומר הבעל הטורים, משה רבינו רצה שיהיה כתוב "ויקר" כדרך שנאמר בבלעם, כאלו לא נראה לו השם אלא במקרה, ואמר לו הקב"ה לכתוב גם באל"ף ומשה רבינו כתב אותה קטנה בכדי לומר על כך שהוא קטן עניו ושפל רוח. הרבי מבאיאן זצ"ל אומר שמשה רבינו כשהוא הגיע להקריב את הקורבן, הקטין את עצמו עוד יותר. כי משה רבינו ידע שהשער לעבודת ה' הוא דרך הענווה. ואיך משה ידע את זה, מהפסוק הידוע פתחו לי שערי צדק. המילים פתחו לי שערי, ראשי תיבות 'שפל' וזה מה שדוד המלך אומר לנו כאן ככל שאדם מתנהג בשפלות בכך הוא זוכה להיכנס אל השערים של הקדוש ברוך הוא. קבלו שני שירים על הפסוק פתחו לי שערי צדק הראשון של אלי הרצליך מתוך קומטאנץ והשני בביצוע פחות מוכר אם בכלל, של ישיבת התפוצות מתוך המופע האסק מס 27

הכלי יקר מביא שא' הקטנה מלמדת אותנו כאן לרמז לנו מה שמופיע במדרש בתורת כהנים שאמר הקדוש ברוך הוא יבואו טהורים ויעסקו בטהרות אז האל"ף הקטנה היא לרמז לנו שכאן בדיוק כאן יתחילו הקטנים ללמוד שהם פותחים לראשונה בלימוד התורה. כפי ששר לנו נפתלי קמפה. בנוסף שמתי כאן שני שירים שמדבר על תשב"ר. אחד של אהרן רזאל והשני של יצחק האניג.

השבוע ובפרשיות הקרובות לומדים על קורבנות אני לא יכול לפספס ההזדמנות לשים את השיר המפורסם מאוד באידיש שחובר בשנת תרצ"ד לפ"ק ע"י הגה"ח ר' יחזקאל שרגא רויטנברג הי"ד משמשו של האדמו"ר מוהרב"צ מבאבוב זצ"ל הי"ד הלחן של הרב יוסף מנדלבוים ז"ל. כאן בביצוע נדיר של מב"ד. (אם אני לא טועה העיבוד של ישראל לאם)

"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". למה מופיע בפסוק המילה "אדם" ולא "איש" בדרך כלל התורה נוקטת במילה "איש"? מבאר הרבי מדינוב זצ"ל בספרו 'צמח דוד' שהמילה "אדם" מורה על שפלות, "אדם" בגימטריה "מה" כלומר, "מה אנו מה חיינו" ולכן הפסוק כותב את המילה "אדם" בכדי לרמז לאדם שהוא נוצר מהאדמה ושיזכור מאין באת ולאן אתה הולך. ולמה זה נרמז דווקא פה בפסוק הזה, כתוב בגמרא – אמרו חז"ל שאדם שמנדב קרבן יאמר "קרבן לה' ולא "לה' קרבן" שמא ימות אותו אדם אחרי שהוא אמר את המילה ה' ונמצא שהוא מוציא שם שמיים לבטלה חלילה. עד כדי כך מקפידים והמסר מכאן שכל חיינו וכל נשימותינו בכל דקה ושנייה מסורים לה' יתברך וברצותו יכול לקחתה ממנו אפילו בין מילה למילה. כשאדם רוצה להתקרב למידת הענווה כדאי שיזכר בזה שהוא צריך לומר קרבן לה' ולא לה' קרבן כי זה יזכיר לו את אותו רגע שכל שניה ושניה שהוא נוצר מהאדמה ואל האדמה תשוב, זה יחזק אותו ויוריד אותו אל הקרקע כלומר אל האדמה. לזכור כל יום מה אנו מה חיינו וכו' הכל מאיתו יתברך. (שיר מאוד אהוב עלי של שמילי אונגר, לחן של פינקי וועבר והעיבוד של משה לאופר).

הפרשה שלנו עוסקת בענייני הקורבנות וידועה הגמרא בברכות שבימינו התפילות הן כנגד הקורבנות. ה'בית יוסף' מביא על ואישי ישראל. לומדים מהפסוק הזה שאנחנו אומרים בתפילת שמונה עשרה שלוש פעמים ביום ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון והרי אין לנו אישים ואין לנו כרגע קורבנות אנחנו מבקשים תקבל ברצון אלא שהתפילות שלנו הם הקורבנות שלנו ואת זה אנחנו מבקשים ואשי ישראל תקבל ברצון. כפי ששר לנו אברהם פריד באחד הלחנים הכי גדולים של ידידי היקר ר' יוסי גרין. וקבלו עוד שיר של אלי גרסטנר 'ואשי ישראל'.

כתוב גם בקרבן בהמה וגם בקרבן העוף "ריח ניחוח" אומר רש"י לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים.

הפרשת מסתיימת עם המילים "לאשמה בה". אז נשאלת השאלה, הרי יש הלכה שלא מסיימים עם דבר רע, יש פירוש יפה שמופיע בספר "להתעדן באהבתך" שהראשי תיבות של "לאשמה בה" "לקל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי". נסיים עם שני שירים על הפיוט הנפלא הזה. הראשון של פרחי מיאמי. והשני של מרדכי בן דוד.

שיהיה לכם שבת שלום!

סדר השירים לפרשת ויקרא תשפ"ו

מחרוזת ראש חודש בעריכת אלי ממונסי

ניגון החכמה – שמחה ליינר

מנאן – מנדי וייס (הזמר לא השדרן)

ניגון תפארת שלמה – אהרלה סמט יואלי קליין ושייע גרוס

אשריכם – ירון בר

ויקרא – הרשל רוזנברג

פתחו לי – אלי הרצליך

פתחו לי – ישיבת התפוצות

יבואו טהורים – נפתלי קמפה

הבל פיהם – אהרן רזאל

לעתיד – יצחק האניג

איזהו מקומן – מרדכי בן דוד

מה אנו – שמילי אונגר

רצה – אברהם פריד

ואשי ישראל – אלי גרסטנר

אחד המרבה – אלי פרידמן

שיר לכבוד שבת:

לקל אשר שבת (שבת קודש) – פרחי מיאמי

לקל אשר שבת – מרדכי בן דוד