אנחנו עומדים בפתחם של ימים היסטוריים. פרשת ויקרא וחודש ניסן תשפ"ו מסמנים את הכניסה לחודש הגאולה, עליו נאמר "בניסן ניגלו ובניסן עתידים להיגאל". הרב ברוך רוזנבלום פתח את שיעורו בניתוח עומק של הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים". הוא הסביר בשם האור החיים הקדוש כי המילה "ראש" מעידה על כך שניסן הוא המנוע והלב של כל חודשי השנה, בדיוק כפי שהראש הוא האיבר העיקרי בגוף האדם.
הייחודיות של חודש ניסן מתבטאת בכך שהוא שייך באופן בלעדי לעם ישראל. "החודש הזה לכם", מדגיש הכלי יקר, בא ללמד שבעוד אומות העולם מונות את שנותיהן מחודש תשרי, עם ישראל מונה מניסן כדי לזכור את נס יציאת מצרים בכל רגע ורגע. זהו חודש ה"אביב", המחבר בין שתי מילים: אב יב, כלומר האבא של כל שנים עשר חודשי השנה.
אחת ההלכות המשמחות ביותר בחודש זה היא שאין נופלים על פניהם ואין אומרים תחנון בכל חודש ניסן. הסיבה לכך נעוצה בחנוכת המשכן שהסתיימה בראש חודש ניסן בשנת 2449 לבריאה. ביום זה הגיע העולם לשלמותו והשכינה שבה לשכון בתחתונים. הרב הזכיר את דברי המגן אברהם כי שנים עשר הימים הראשונים של החודש, שבהם קוראים את קורבנות הנשיאים, משפיעים באופן ישיר על כל חודשי השנה הקרובה.
עוד באתר:
הרב רוזנבלום הביא גילוי מרעיש מתוך הזוהר הקדוש: "מי שאוכל מצות בליל פסח, אין הדין שולט עליו בראש השנה". בשם רבי חיים פלאג'י הסביר הרב כי המצה היא "מיכלא דאסוותא", מאכל של רפואה, והיא משמשת הגנה ומגן ביום הדין. לכן נהגו צדיקים לשמור חתיכת מצה מחג הפסח ולאכול אותה בראש השנה כדי לעורר את זכות המצווה ולזכות בדין.
סוד נוסף שנמסר לעם ישראל בחודש זה הוא ה"אורלוגין", השעון השמימי. עד יציאת מצרים הקדוש ברוך הוא הנהיג את הזמן לבדו, אך מראש חודש ניסן מסר את המפתחות לעם ישראל. "מכאן ואילך הרי היא מסורה בידכם", מצטט הרב את המדרש. אנחנו אלו שקובעים מתי יהיה ראש חודש ומתי יחולו החגים, והקדוש ברוך הוא כביכול כופף את הנהגתו לקביעה שלנו פה למטה.
לקראת סיום השיעור התייחס הרב לאקטואליה הביטחונית ולציפייה לגאולה. הוא הביא את דברי המעשה רוקח המסביר כי בית המקדש השלישי עתיד לרדת מן השמיים בחג הפסח. כיוון שאין מערבים שמחה בשמחה, חגיגות חנוכת הבית יחלו מיד לאחר החג, בכג בניסן, וזו סיבה נוספת לכך שכל החודש הוא יום טוב אחד גדול.
הרב חתם בתחזית מרגשת בשם האהבת יונתן. "אין גאלתי אתכם אחרית כראשית", נכתב על הגאולה העתידה. כפי שיציאת מצרים המקורית התרחשה ביום חמישי בשבוע, כך גם פסח תשפ"ו חל ביום חמישי. "אם הגיע הזמן לגאולה, אין לך זמן יותר מתאים מזה", סיכם הרב בתקווה שנזכה עוד השנה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בירושלים הבנויה.
