שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתייחס לפרסום מדד האושר העולמי ומפרסם פוסט נרחב ומעניין. "מדי פעם מגיעה כותרת כזו ומזכירה לנו, שמצב הרוח הלאומי לא מושפע מהרוח שמנסים עורכים ותועמלנים בתעשיית התקשורת להחדיר לווריד של ציבור הישראלי. למרות תעשייה עתירת משאבים שעובדת קשה להטמיע אווירה של חידלון, של דכדוך ואף דיכאון, של ספקות בצדקת הדרך ובעצם קיומנו כאן, הישראלים בעשיריה הראשונה של מדד האושר העולמי".
"אם נפתח את הערוצים ודפי העיתונים האלה תגלו שהמדינה לא קיימת בשביל אזרחיה, שהיא פועלת נגדם, שהיא עסוקה כל היום בלחשוב איך לפגוע בהם. אם משהו רע קורה - זו המדינה והממשלה. הסיפורים הטובים והשמחים בעיתונות יגעו רק באירועים הקשורים לאנשים פרטיים. זו תעשייה חכמה ומתוחכמת, אבל הרוח הלאומית של הישראלים, כך מסתבר, חזקה ממנה. חשוב לזכור את זה..."
"עובדתית, מדינת ישראל היא אחד המקומות הכי טובים בעולם לחיות בו, לכל אדם ובכל קנה מידה. ישראל מדינה מפותחת ומשגשגת עם כלכלה נהדרת ואיכות חיים נדירה. עם מערכת בריאות מהטובות בעולם, תשתיות, טכנולוגיה, רווחה, עושר וגיוון תרבותי, פיתוח ושגשוג, ובעיקר אנשים נפלאים. ליהודים ולכל האזרחים יש בה ביטחון (והיום יותר מאי-פעם), גאווה לאומית ותחושת שייכות עמוקת שרשים. ובעיקר, יש לנו כאן תחושת מחוברות ומשמעות היסטורית, וזה מה שהופך אנשים למאושרים באמת. הרבה יותר מכסף, ואפילו בריאות. חיים של משמעות הם המפתח לאושר".
עוד באתר:
"משפחה, עם, מדינה, עם ערכים וערבות הדדית ותחושה שיש למה לקום בבוקר. יש אחריות ומחויבות ותכלית שבשבילה מוכנים להקריב הרבה. אפילו כשצריך, את החיים עצמם למען חיי הכלל שאת פרטיו איני מכיר. יש בה, במדינתנו האהובה, לא מעט אתגרים והמון לאן לשאוף - אבל עבור יהודי שרואה כאן את הבית הלאומי שלו ומרגיש שותף ונושא באחריות קולקטיבית לבית הזה - זה חלק מתחושת המשמעות והאושר שבא בעקבותיה. יש סיבה לקום בבוקר ולעבוד קשה - לתקן, לשפר, לפתח ולבנות ולהעפיל אל עוד ועוד פסגות".
"עם DNA כזה מצליחים להתגבר גם על תעשייה שלמה של דכדוך והלקאה עצמית, גם על כאלה שבשעת מלחמה מושיבים קצינים בכירים לראיון בתכנית מרכזית ומחפשים רק איך להחליש את האמונה ביכולת ובצדקת הדרך. זו הזדמנות להזכיר לעצמנו שלמרות הצבעוניות והווליום, צריך לדעת שכאן קורה טוב ועושים טוב ברוך ה', ויהיה לנו עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. לחיי העם הזה! כמה טוב שהוא כזה!".
כאדם דתי היה מצופה מסמוטריץ' להזכיר יותר שם שמיים ולהודות להקב"ה על כל הטוב, ומן הסתם מדובר בשגגת סופר ולא במהלך מכוון חלילה.
