השיעור נפתח בסיפור השגחה פרטית מטלטל על יהודי שסבל מעובש חמור בקירות ביתו. לאחר שכל התכשירים נכשלו, הוא בדק את המזוזות וגילה טעות מדהימה: במקום המילים "ונתתי עשב בשדך", היה כתוב "ונתתי עובש בשדך". הרב בידרמן הסביר כי זהו שיעור מוחשי לכך שאין מקרה בעולם וכל פרט, קטן כגדול, מושגח מלמעלה. "כמו שמי שנכנס אדר מרבים בשמחה, מי שנכנס ניסן מרבים באמונה" קבע הרב, והוסיף כי ניסן הוא החודש שבו האמונה נקלטת בלב ביתר קלות, כמו זרע באדמה לחה של אביב.
התורה פותחת את ספר ויקרא במילה "ויקרא" כאשר האות אל"ף כתובה באופן זעיר. הרב בידרמן הסביר כי ה"א' זעירא" באה ללמדנו שכל מקרה שקורה לאדם, אפילו הדבר הקטן והזעיר ביותר, הוא מאת ה"אלופו של עולם". בחיבור לפרשה הקודמת המסתיימת במילים "בכל מסעיהם", המסר הוא ברור: בכל המסעות שעובר יהודי בחיים, בין אם אלו מסעות פיזיים לפרנסה ושידוך ובין אם אלו טלטלות הנפש, עליו לזכור שגם בפרטים הקטנים נמצא הקדוש ברוך הוא.
בנוגע למנהג לברך על אילנות מלבלבים בניסן, הסביר הרב כי המטרה היא להשריש בלב שאין טבע בעולם. "שלא תחשוב שהצמיחה באה מכוח הגשמים, אלא הקדוש ברוך הוא מצווה לאדמה להוציא את הצומח". זו גם הסיבה לאיסור החמץ והשאור, המרמזים על גאווה והתנשאות. הימים הללו, שבהם השפע מתחדש, הם זמן שבו אדם עלול לשכוח את בוראו, ולכן התורה מצווה להתרחק מכל שמץ של גאווה ולזכור שהכל מלמעלה.
עוד באתר:
הרב בידרמן התייחס בהרחבה לעמל הניקיונות והכנות לחג הפסח. הוא ציטט את המדרש המספר כי בזכות המצווה של "לא יראה ולא ימצא", אסתר המלכה ביטלה את גזירת המן שנחתמה בי"ג בניסן. "כל טורח שאדם טורח לכבוד יום טוב של פסח, והוא עייף ויגע, בעסק זה הוא הורג את כל המזיקים" ציטט הרב בשם ספר יסוד יוסף. המסר לנשים ולגברים העמלים בבית הוא לבצע את העבודה בשמחה גדולה ובלי כעס, שכן הכעס הוא בחינת עבודה זרה המרחיקה את השכינה דווקא בשעה של עשיית מצווה.
הוא הביא את דברי ה"אבני נזר" שהיה אומר כי בימי ניסן היקרים, שעה נחשבת כיום שלם מבחינת היכולת לפעול ישועות. בחודש זה ישנן "ישועות מקיפות", כלומר הקדוש ברוך הוא מעניק ישועות בהקפה ועל סמך הזכויות שעתיד האדם לצבור בעתיד. לכן, אין להתייאש גם אם המצב נראה קשה, שכן חודש ניסן הוא חודש הניסים התמידיים מעל לדרך הטבע.
בסיום השיעור פנה הרב לבחורי הישיבות היוצאים לימי "בין הזמנים". הוא הזהיר מפני קרירות רוחנית וקרא לשמור על "חום" התורה גם מחוץ לכותלי הישיבה. "תזכור שדעתך לחזור, אל תניח את עצמך לרצפה, ותישאר רותח" אמר הרב בציוריות. הוא חתם בתפילה שכשם שנגאלו אבותינו בניסן, כך נזכה אנו לישועות גדולות ולגאולה השלמה במהרה.
