העולם היהודי ועולם הדרשנות בפרט איבדו השבוע את אחת הדמויות המשפיעות והעמוקות ביותר עם פטירתו של הגאון רבי שלום מאיר ולך זצ"ל. בפתח שיעורו השבועי ביום שישי האחרון, הקדיש תלמידו הגאון רבי ברוך רוזנבלום דברי פרידה נרגשים לזכרו של מי שהיה עבורו "רבה ומורה דרך על כל צעד ושעל". הרב רוזנבלום, שזכה ללמוד עם המנוח בחברותא בכל יום שישי במשך שנים ארוכות, תיאר בדמעות אובדן של "איש אשכולות" במובן הקדום של המילה, אדם שהקיף את כל חלקי התורה ללא יוצא מן הכלל.
בדבריו עמד הרב רוזנבלום על גדלותו המיוחדת של הגרש"מ ולך, שידע לשלב בין בקיאות עצומה בכל מחמני התורה לבין ענווה נסתרת. "ישנם אנשים שהם מפורסמים בגדלותם, אבל ישנם אנשים שכל חייהם עובדים להסתיר את עצמם" הסביר הרב. הוא ציין כי המנוח היה בקי בכל דבר ועניין, החל מש"ס בבלי וירושלמי, דרך טור ושולחן ערוך, ועד לתורת הנסתר וכתבי האר"י והרח"ו. "לא היה דבר אחד ששאלתי אותו והוא אמר לא מכיר, הכל היה פרוץ לפניו כשמלה חדשה" העיד הרב על רבו.
הרב רוזנבלום הדגיש כי הגרש"מ ולך לא היה רק ענק בתורה, אלא גם "איש שהכל בו" במידות ובמעשים. הוא שיתף בסיפור מרגש על חג הסוכות בכותל המערבי, שם ויתר הרב ולך על מצוות חבטת ערבה כדי להעניק את ערבותיו לילד קטן שבכה לאחר שאיבד את שלו. "זה מבט של אדם שחי שולחן ערוך" הסביר הרב רוזנבלום, "הוא הבין ששמחת חג של ילד היא מצווה דאורייתא הקודמת למנהג נביאים של חבטת ערבה. זה היה אדם שחי את הלב של השני".
עוד באתר:
מעבר לבקיאותו התורנית, היה הגרש"מ ולך האדריכל שמאחורי סגנון הדרשנות המפורסם של הרב רוזנבלום. "תורתי היא תורתו" הצהיר הרב בשיעור, "את הדרך שלי למסור דרשות קיבלתי ממנו. הוא זה שהדריך אותי מה אומרים, איך בונים שיעור ועל מה שמים דגש". הרב ולך הותיר אחריו נכסי צאן ברזל של ספרות תורנית, ובהם סדרת "מעיין השבוע", "מעיין המועד" ועשרות הגדות של פסח המבוססות על תורתם של גדולי הדורות מכל העדות והחוגים, מליטאים וחסידים ועד בני עדות המזרח.
השיעור נחתם בתפילה כי זכותו של המנוח, שנפטר בחודש ניסן שבו לא מספידים כפי שנהג כל חייו להצניע את עצמו, תעמוד למשפחתו ולתלמידיו הרבים. הרב רוזנבלום איחל כי המעיינות שהותיר אחריו הרב ולך זצ"ל ימשיכו להשקות את עם ישראל, וכי נזכה בקרוב לגאולה השלמה ולתחיית המתים ברחמים. "מי ייתן לנו חליפתו, מי ייתן לנו תמורתו" סיכם הרב את דבריו הכואבים על האבדה הגדולה שאין לה תחליף.
